רע"א 6975/98פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ נ. הום סנטר בע"מ

1.בית המשפט המחוזי, כבוד השופט א. שלו, דחה בקשה לצו מניעה זמני שנתבקש במסגרת תובענה, שעניינו מניעת המשיבים מלהעתיק ולחקות את החוזי של אביזרי האמבטיה מסדרה המיוצרת על ידי המבקשת 3 בטיוואן ומשווקת בארץ על ידי מבקשים 1-2. כמו כן, דחה בית המשפט בקשה להורות על תפיסת המוצרים "המחקים" באמצעות כונס.

2.בית המשפט קבע - לאחר חקירת עדים בפניו - כי לא הוכח לכאורה שהמוצר הוא ייחודי וכי הוא רכש לו מוניטין. עוד קבע, כי מוצרים זהים מיוצרים על ידי יצרנים רבים בטיוואן ומשווקים ברחבי העולם וכי המשיבים רכשו מוצרים אלה, שהם מוצרי מדף, מחברה בטיוואן שאיננה יצרנית והיא עצמה רוכשת מוצרים אלה מיצרנים שונים בארצה. בית המשפט הביע תמיהתו על שהמבקשת 3 לא מצאה לפעול בארצה ומצאה לעשות כן באמצעות תביעה נגד יבואנים בישראל. בית המשפט דחה גם את הטענה בדבר קיומה של עילת עשיית עושר ולא במשפט, בקבעו, כי ניתן היה לרשום את המוצרים כמדגם והדבר לא נעשה לא בארץ ולא בטיוואן, וכי הדבר יכול להצביע על העדר מיוחדות ומקוריות בהם, וכי המקרה אינו נופל לגדרם של אותם מקרים חריגים בהם ניתן לקבל סעד בעילה זו. על סמך נימוקים אלה ואחרים נדחתה הבקשה.

3.ההחלטה להימנעות מלתת צו מניעה זמני היא הפררוגטיבה של הערכאה הדיונית המקבלת ראיות ושומעות עדים ומגבשת עמדתה אם ליתן או להימנע מליתן צו זמני בהסתמך על החומר שבפניה. בהעדר שיקולים מוטעים או התייחסות שגויה לעובדות ולמסקנות שיש להסיק מהן, או לכללים המשפטים שיש ליישם, לא יתערב בית משפט זה בהחלטתו של בית המשפט.

4.דומה, כי במקרה שלפנינו לא יצאה שגגה מלפני בית המשפט בסרבו ליתן את הצו הזמני, שכמוהו כפסק סופי, באשר הוא מפסיק לאלתר את המסחר בכל אותם אביזרים שיובאו על ידי המשיבים, ונמצאים בידם או שנמכרו - בין השאר - למפיצים ולסוחרים. בתשתית העובדתית שהיתה בפני בית המשפט לא היה מקום לצו מניעה זמני גם מהיבט מאזן הנוחות.

5.אשר לסעד של עשיית עושר, נראה, כי גישת השופט קמא עומדת במבחנים שנקבעו ברע"א 5768/94, 5614/95, 993/96 א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה נ' פרום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ (טרם פורסם), בה אוחדו שלוש בקשות רשות ערעור. ברע"א אחת מתוך השלוש (5768/94) המתייחסת לנשוא דומה - חיקוי אביזרי אמבטיה - נדחתה הבקשה לצו מניעה זמני על סמך עילת עשיית עושר.

6.אשר על כן, הבקשה נדחית ללא הזמנת תשובה וללא צו להוצאות. אין בכך כדי להביע דעה לגופם של דברים בתביעה עצמה שטרם נתבררה.