רע"א 6979/04 חברת ניו סאונד ליצירה אומנותית בע"מ נ. חברת מאסטר קאסיט בעמ

1.ביום 24.6.04 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' רביד) את בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים דנא ועל שישה נוספים (יחד להלן - המשיבים) להפיץ ולמכור קלטות ותקליטורים מסוימים. על פי טענת המבקשת, הוענקו לה זכויות הפצה בלעדיות ביחס למוצרים אלה. בין היתר ציין בית משפט קמא בהחלטתו, כי לא שוכנע בקיומן של ראיות שיש בהן כדי להוכיח, ולו באופן לכאורי, את עילת התובענה. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

2.בבקשתה מעלה המבקשת טענות מטענות שונות נגד החלטתה של הערכאה הדיונית. אין אנו נדרשים כלל לדון בטענות המהותיות. הטעם לכך הוא, שמהחלטתו של בית משפט קמא עולה, כי המבקשת לא דייקה בבקשתה לסעד זמני והעלימה עובדות מהותיות. כך, חקירתו של מנהל המבקשת (להלן - המנהל) העלתה כי הוא ניהל משא ומתן עם המשיבים, כולם או חלקם, משך מספר חודשים טרם הגשתה של הבקשה לסעד זמני. עם זאת, בתצהירו של המנהל אשר צורף לבקשה צוין, כי ההפרות הנטענות נודעו למבקשת רק במהלך החודש אשר קדם לחתימה על התצהיר. זאת ועוד, בבקשתה נמנעה המבקשת מלציין כי התנהל הליך קודם בינה לבין המשיבים. די במה שכיניתי בלשון זהירה אי-דיוק ובהעלמת הפרט הנזכר כדי להצדיק את דחייתה של הבקשה לסעד זמני (ראו למשל, רע"א 4196/93

שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984 בע"מ , פ"ד מז(5) 165). ממילא אין מקום ליתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי.

3.הבקשה נדחית בלא צורך בתשובה.