רע"א 6979/11 בת אל שרעבי נ. זהאר מוחמד צלאח

1.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט ד' צרפתי ), במסגרתה נעתר בית המשפט לבקשת המשיב, והורה על מינוי מומחים רפואיים בתחום הנוירולוגיה ובתחום הריאות.

המבקשת התנגדה לבקשה מן הטעם שהמשיב, תושב השטחים, מתחמק לטענתה מהמצאת תיעוד רפואי בעניין עברו הרפואי בכלל, ובעיית חולשת שרירים ממנה סבל טרם התאונה, בפרט. המבקשת הפנתה לעניין זה למכתב השחרור של המשיב מבית חולים בלינסון, ממנו עולה כי המשיב סובל מזה שנים מחולשת שרירים. המשיב, לעומתה, טען כי צירף את כל החומר הרפואי שברשותו, לרבות תרגום התיעוד לשפה הערבית. המשיב הכחיש, בתצהיר הבריאות עליו חתם, כי סבל בעברו מחולשת שרירים, ופרט את המרפאות בהן קיבל טיפול, לרבות בשטחי הרשות. עוד טען המשיב כי חומרת הפגיעה כתוצאה מן התאונה, על פי התיעוד הרפואי שהציג, מצדיקה בירור מינויים של המומחים הרפואיים.

2.

בית המשפט נעתר, כאמור, לבקשה. נקבע כי על פי מכלול התיעוד הרפואי, עלה בידי המשיב להציג ראשית ראיה לצורך מינוי המומחים המבוקשים. בית המשפט ציין כי "אין חולק כי התיעוד הרפואי אכן מבסס חשד כי הייתה למבקש [המשיב] בעברו בעיה של חולשת שרירים, זאת על פי גרסת המבקש [המשיב] עצמו, כפי שהדברים עולים ממכתב השחרור מבית החולים בלינסון, וממכתבו של ד"ר דעבאס, מיום 5.10.10", ואולם, כך נקבע "אין באמור כדי לשלול מינוי מומחה. חזקה כי סוגיה זו, לרבות שאלת הקשר הסיבתי שבין התאונה לחולשת השרירים ממנה סובל המבקש [המשיב] ו/או היקפה, תבחן ותוכרע על ידי המומחים שימונו, בתואם למומחיותם". בית המשפט הוסיף וציין, בשולי החלטתו, כי לא הוצגה בפניו כל אינדיקציה כי קיים בנמצא תיעוד רפואי מוקדם לתאונה, שלא הוצג לעיון המבקשת.

3.

המבקשת עותרת כי תינתן לה רשות לערער על ההחלטה למנות מומחים רפואיים וסבורה כי יש להורות על ביטולה של החלטה זו או לפחות על הקפאתה, וזאת עד שיומצא לה מלוא החומר הנוגע לעברו הרפואי של המשיב. המבקשת חוזרת על טענותיה לפיהן מאחר שהמשיב הוא תושב השטחים, והוא נמנע במכוון מלהמציא לה את תיקיו הרפואיים, וכן נמנע הוא מלספק הסבר לרישומים האמורים בדבר חולשת השרירים ממנה סבל עובר לתאונה, הרי שלא היה מקום להיעתר לבקשתו. המשיב מצידו מכחיש היום כי סבל לפני התאונה מחולשת שרירים, וטוען כי הרישום נעשה על דעת הצוות הרפואי שטיפל בו בבית החולים, ושלא על סמך מידע שנמסר מטעמו. עוד טוען הוא כי אינו חייב לסייע למבקשת להתגונן בפני התביעה שהוא עצמו הגיש, וממילא אין עליו חובה מוגברת לעשות כן בהיותו תושב השטחים.

4.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. בית המשפט המחוזי קבע, בהסתמך על ראשית הראייה שהובאה בפניו, כי יש למנות מומחים רפואיים בתחומים שפורטו בהחלטתו. בית המשפט היה ער לרישום האמור בדבר "סיפור של חולשת שרירים מודגשת דיסטלית מזה שנים...", ואף התייחס לדברים באופן מפורש בגוף ההחלטה, תוך שהוא מורה למומחים הרפואיים להתייחס לכך בחוות דעתם. המשיב מצידו מכחיש קיומם של מסמכים רפואיים נוספים, שלא הומצאו למבקשת, ואילו בית המשפט ציין לעניין זה כי לא הוכח בפניו דבר קיומו של תיעוד רפואי נוסף מסוג זה.

בנסיבות אלה, לא מצאתי פגם בשיקול דעתה של הערכאה המבררת, ואין בידי להיעתר לבקשה שבפני.

בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עו"ד המשיב בסך 10,000 ש"ח.