רע"א 6984/00 עירית נתניה נ. גרשון חיטיבשוילי

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטים: י' הכט, ע' חבש ומ' רביד) שאישר את פסק-דינו של בית משפט השלום באופן חלקי, וקבע כי המבקשים ואחרים אחראים בנזיקין כלפי המשיבים 1 ו2- (להלן: ההורים) בעילת היפר חובה חקוקה. כמו כן, ביטל בית המשפט את קביעת בית משפט השלום שהטיל על בנם המנוח של ההורים אשם תורם.

בית המשפט חייב את המבקשת לשלם להורים פיצויים בסכום של 150,000 ש"ח בגין כאב וסבל, כשהפיצויים חילופיים לפיצויי התלויים.

המנוח, יחד עם שני חברים ושלושה קטינים, הגיע לחוף בלתי מוסדר, כשבועיים לפני פתיחת עונת הרחצה. הם נכנסו לחוף דרך חוף מוסדר. המנוח קיפח את חייו שעה שנחלץ להציל את הקטינים, שנסחפו בזרם, כשנכנסו לרחוץ בים.

בית המשפט קבע כי האזור בו רחצו הקטינים הוא אזור הידוע למשיבה 1 (העירייה) כאזור מסוכן ולפיכך היה על העירייה להציב שלטי אזהרה, דבר שלא עשתה.

בפנינו העלו המבקשים אותן טענות שהעלו גם בערכאות הקודמות. לטענתם, לא חלה עליהם חובה להציב שלטי אזהרה באיזור הרחצה המסוכן, מחוץ לעונת הרחצה בחוף שאינו מוסדר ועל כל פנים, אין - לטענתם - קשר סיבתי בין מחדלם בגין אי הצבת השלטים, לבין הנזק. אשר לאשם התורם, טוענים הם כי שגה בית המשפט המחוזי שביטל הטלת אשם תורם חלקי על המנוח.

אשר לפיצויים, טוענים הם כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שהגדיל את הסכום שנפסק וכי היה על בית המשפט לנכות מסכום הפיצוי את הסכומים שהיו מתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי אילו הוגשה תביעה למוסד. עוד טוענים הם, כי מאחר וערעורם התקבל חלקית לא היה מקום להטיל עליהם הוצאות.

הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעבר לעניינם של הצדדים בתיק זה. פסק הדין מתייחס למקרה פרטני על עובדותיו הספציפיות, והשאלות העולות בבקשה אינן ממין השאלות הראויות להידון בערכאה שלישית, לפי הקריטריונים הנקוטים בידינו, גם אם שתי הערכאות הקודמות לא ראו את הדברים עין בעין.

הבקשה נדחית ללא הזמנת תשובה וללא הוצאות.