רע"א 6999/15 חזי אציל נ. בנק הפועלים בע"מ

המבקש, שאינו מיוצג בהליך לפניי, הגיש תביעה נזיקית נגד המשיב בגין נזק שנגרם לו, לטענתו, בשל מעשי ומחדלי המשיב בנוגע לתיק ניירות הערך של המבקש. בהליך זה יוצג המבקש לפרקים על ידי בא כוח ולפרקים ייצג עצמו. ביום 13.3.2013 דחה על הסף בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט מ' תמיר ) בפסק דין חלקי את טענות המבקש בדבר מרמה ומתן שוחד לשופטים ולרשמים שיוחסו למשיב מחמת היעדר פירוט. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. ביום 6.9.2015 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגני הנשיאה י' שנלר וד"ר ק' ורדי והשופט ח' ברנר ) את ערעור המבקש על פסק הדין החלקי. זאת, הן מטעמים דיוניים – אי הגשת עיקרי טיעון וחזרת המבקש מטענותיו – הן לגופם של דברים. בית המשפט קבע כי טענת המבקש כי המשיב נוהג לשחד שופטים ורשמים אינה מבוססת בראיות כלשהן פרט לסברת המבקש ש"לא ייתכן" כי ניתנו נגדו החלטות אלא אם כן הדבר נובע ממתן שוחד; וכי טענה זו היא "מקרה מובהק של טענה מבישה וקנטרנית" ומשכך היה ראוי למחוק טענה זו מכתב הטענות של המבקש בהתאם לתקנה 91(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ביום 12.10.2015 דחה בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיאה י' שנלר ) את בקשת המבקש "לעיון מחדש" בפסק הדין.

מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה מבוקש כי תבוטל החלטת בית משפט השלום מיום 13.3.2013. טענתו העיקרית של המבקש היא כי טענותיו בעניין מרמה ושוחד נדחו על הסף ללא נימוק וללא מתן הזדמנות נאותה להוכחתן.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. בפסק דין מנומק עמד בית משפט קמא על כך שלא עלה בידי המבקש לנקוב בשמות שופטים או רשמים שכביכול קיבלו שוחד מהמשיב, כמו גם על כך שהלה הודה כי אין בידו ראיות כלשהן לביסוס סברתו. בבקשה שלפניי חוזר המבקש, בעיקרו של דבר, על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי. טענות אלו הן ערעוריות באופיין ואין הן מעלות שאלה עקרונית או בעלת חשיבות ציבורית. בנסיבות אלו הבקשה אינה באה בגדר המקרים המצדיקים מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)).

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.