רע"א 7014/98 יהודית כהן נ. יעקב פריצקר ושות', חב' לבנין חיפה בע"מ

המבקשים רכשו מן המשיבה דירת קוטג' בת חמישה חדרים בחיפה. זו נמסרה להם ובה ליקויי בניה שונים, בגינם תבעו המבקשים פיצויים בבית משפט השלום בחיפה. (ת.א. 934/93).

בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת ר' חפרי-וינוגרדוב) מינה מומחה מטעמו לבדיקת הליקויים בדירה ושיעור ירידת הערך. טענת ירידת הערך היתה מבוססת על כך שגובה החדרים בקומת עלית הגג לא עמד בדרישת תקנות התכנון והבניה, כפי שהיו בתוקף במועד עריכת הסכם המכר, ומסירת הדירה.

המומחה קבע כי החדרים לא עמדו בדרישות המינימום של התקנות, אך גם אילו עמדו בדרישות אלה, היה ניתן לעמוד בהם באופן חופשי רק בחצי החדר, בעוד שבפועל נבנו החדרים כך שניתן היה לעמוד בהם בכל החדר. המומחה סבר שענין זה מפחית את ירידת הערך בצורה מהותית, והעריך אותה בשיעור של 25,000 דולר. בית המשפט אימץ את חוות דעתו של המומחה ופסק למבקשים פיצוי בסך 26,735 ש"ח (נכון ליום 6.10.94) בגין ליקויים שונים, פיצוי בסך 10,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, ופיצוי בסך השווה ל25,000- דולר בגין ירידת ערך.

המשיבה ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, וזה קיבל את הערעור בחלקו הנוגע לשיעור הפיצוי בגין ירידת הערך. בית המשפט סבר כי יש לתת ביטוי משמעותי ובעל משקל ניכר לקביעת המומחה כי בפועל ניתן לעמוד בחדרים באופן חופשי, בעוד שאילו היתה הבניה מתבצעת בדיוק לפי דרישת התקנות, ניתן היה לעמוד באופן חופשי רק במחצית החדר. בית המשפט סבר כי למרות משקלה הנכבד של הערכת המומחה, בהתחשב בנסיבות אלה, הפיצוי שקבע בגין ירידת הערך גבוה יתר על המידה, והוא הפחית אותו לסך של 12,500 דולר.

בפני בקשה לרשות ערעור על פסק דינו זה של בית המשפט המחוזי. טענתם של המבקשים היא כי לא היה על בית המשפט המחוזי להתערב בשיקול דעתו של בית משפט השלום, שפסק את פסיקתו לענין שיעור ירידת הערך בהסתמך על חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

דין הבקשה להדחות. מתן רשות לערעור שני תנתן רק כאשר מתעוררת שאלה עקרונית בעלת חשיבות משפטית או ציבורית מיוחדת. (בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123) הלכה זו והגיונה תקפים גם במקרים שבהם הפכה ערכאת הערעור את הכרעתה של הערכאה קמא. (רע"א 2902/98 פרוינד נ' ברון, (לא פורסם))

טענתם של המשיבים כנגד החלטת ערכאת הערעור אינה מעלה שאלה עקרונית בעלת חשיבות החורגת מעניינם של הצדדים שלפנינו, ואין היא מצדיקה מתן רשות לערער.

הבקשה נדחית.