רע"א 7031/04 בוריס דוברובינסקי נ. טטיאנה סנקין

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט המחוזי בנצרת מיום 12.2.04 (כב' הנשיא (בפועל) מ' בן דוד) בבר"ע 1215/03, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לערער על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בעפולה (כב' השופטת ג' בסול) מיום 8.7.03.

יסודה של הבקשה שבפניי בתביעה שהגיש המבקש נגד המשיבה אשר בדירתה התגורר במועד הרלבנטי לתביעה, בגין שימוש שעשתה המשיבה, לטענתו, בטלפון הנייד שלו ללא רשותו. בית המשפט לתביעות קטנות דחה את תביעת המבקש ואת התביעה שכנגד שהגישה המשיבה בגין הוצאת דיבה ונזקים נוספים שנגרמו, לטענתה, על ידי המבקש, בנימוק של היעדר עילה. בפסק דינו קבע בית המשפט, כי המבקש לא הצליח להוכיח את תביעתו, קרי שהמשיבה עשתה שימוש ייחודי במכשיר הפלאפון וכן לא הוכיח, כי התחייבה לשלם למבקש עבור שימוש זה. על פסק דין זה הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית משפט המחוזי. בבקשתו טען, כי פסק הדין נגדו ניתן בחוסר סמכות עניינית מאחר שהסכסוך נשוא התביעה הנו סכסוך בין ידועים בציבור, ועל כן הסמכות לדון בו מסורה לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בקובעו, כי תביעתו של המבקש אינה ממלאת אחר התנאים הקבועים בסעיף 1(2)(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, ומכאן שפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות ניתן בסמכות.

בבקשה שבפניי שב המבקש וטוען נגד קביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית.

דין הבקשה לרשות ערעור להידחות משלושה טעמים כפי שיפורטו להלן:

טענות המבקש, הופנו כנגד ממצאיו העובדתיים של בית המשפט בערכאה הדיונית, ואינן מגלות עילה לסטות מן הכלל שלפיו בית-משפט זה, בשבתו כערכאת ערעור, לא יתערב בעובדות שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית. לא זו אף זו, טענת המבקש, כי לא קיים משק בית משותף עם המשיבה, סותרת את טענתו בפני בית המשפט המחוזי לפיה הוא והמשיבה היו ידועים בציבור ולכן צריך היה הדיון להתברר בבית משפט לענייני משפחה.

זאת ועוד, כידוע, עילות התערבותו של בית משפט זה "בגלגול שלישי" מצומצמות למקרים חריגים, קרי רשות ערעור נוספת תוענק רק במקרים בהם קיימת חשיבות משפטית או ציבורית (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3), 123). לא מצאתי כי בקשה זו עומדת בקריטריונים המצדיקים התערבותו של בית המשפט כערכאת ערעור שנייה, היות שאין היא מעוררת כל שאלה משפטית.

למעלה מן הצורך, המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית משפט הוא 30 ימים מיום מתן ההחלטה (תקנה 399 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984). מועד זה חלף זה מכבר, היות שהחלטת בית המשפט המחוזי ניתנה ביום 12.2.04, בעוד שהבקשה שבפניי הוגשה לבית המשפט ביום 26.7.04.

מכל הטעמים שלעיל, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.