פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7036/10
לפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקשים:
1. הקו המסחרי החדש בע"מ
2. נדב לוי
נ ג ד
המשיבים:
1. יש תיירות בע"מ
2. עו"ד מרדכי ראוך מנהל מיוחד
הודעה מטעם המבקשת 1 ובקשה לחילוט בטוחה
בשם המבקשת 1:
עו"ד איימן פרו
החלטה
1.
ביום 17.1.2013 החליט הרכב בראשותי שאם המבקשים יפקידו סך של 150,000 ש"ח להבטחת הוצאות שכר טרחת עורך-דין, בהתאם להחלטת כבוד השופט שילה , סגן הנשיא, בפש"ר 30613-10-12, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, יבוטל פסק הדין המאשר את פסק הבוררות שניתן בין בעלי הדין. משכך, נקבע כי הערעור התייתר וכי הוא נמחק.
2.
ביום 27.2.2013 הגיש המשיב 1, המנהל המיוחד של המשיבה (להלן: המשיב ) הודעה מטעמו ובקשה לחילוט בטוחה. המשיב טען כי מאז מתן פסק הדין חלפו למעלה מ-30 יום ומבירור שערך עלה כי המבקשים לא הפקידו את הסכום שנפסק. לפיכך, התבקש בית המשפט להורות שהערעור יידחה ולא יימחק, לחייב את המבקשים בהוצאות המשיב והמשיבה שבפירוק, במיוחד לאור העובדה שאין מקום להטיל הוצאות אלו על קופת הכינוס המדולדלת. כמו כן ביקש המשיב להורות על חילוט הבטוחה הכספית שהפקידו המבקשים, בסך של 20,000 ש"ח לפקודתו.
3.
בהתאם להחלטתי מיום 17.3.2013, הגישו המבקשים את תגובתם לבקשה. המבקשים טוענים כי דין הבקשה להידחות על הסף, שכן הם הפקידו את העירבון להבטחת הוצאות המשיבה בהליך שהגישו בבית משפט זה, וכי המשיב הצטרף להליך בשלב מאוחר יותר כשמונה למנהלה המיוחד. לדברי המבקשים, פסק הדין מיום 17.1.2013, שהוא פסק דין סופי, שם סוף להתדיינות בין בעלי הדין ואין כל מקום לבקש לשנות את תוכנו. המבקשים מציינים כי בשל נסיבות בהן הם שרויים לא הפקידו את הסכום שנקבע בפסק הדין, ולכן פסק הבוררות נותר על כנו. המבקשים מציינים עוד כי גם להם נגרמו הוצאות מרובות, ולדעתם, היה מקום להטיל הוצאות על המשיבים, אך בית משפט זה מצא לנכון שלא לעשות צו להוצאות. לפיכך, מבקשים המבקשים להשיב להם את העירבון שהפקידו.
4.
דין הבקשה להידחות. פסק הדין מיום 17.1.2013 מדבר בעד עצמו. משלא הפקידו המבקשים את הסכום שנפסק בפסק הדין, נותר אפוא, פסק הבוררות שניתן בין בלי הדין, על כנו. הלכה פסוקה היא כי תכלית הפקדת העירבון היא להבטיח את הוצאותיו של המשיב בהליך הערעורי, וכי העירבון מהווה חלק בלתי נפרד מהערעור עצמו. מדובר במעין הגנה על בעל דין שזכה בדינו מפני ההשלכות הכלכליות הנובעות מקיומו של הליך משפטי נוסף. מטרת ההפקדה היא להבטיח אפוא כי המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה לא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם (ראו למשל, רע"א 9422/10 עו"ד אשרף חטיב נ' אזברגה (14.3.2012), פסקה 4; בש"א 4933/05 לוי נ' פלוניות (25.9.2005))). בנסיבות אלו, ומשלא נפסקו הוצאות לטובת המשיבים בפסק הדין, אין מקום לחילוט העירבון על ידי המשיב כפי שביקש.
5.
זאת ועוד, העובדה שהמבקשים לא הפקידו את הסכום שנפסק בפסק הדין אין בה אלא לקבוע כי פסק הבוררות שניתן בין בעלי הדין עומד בעינו. זוהי משמעות פסק הדין שניתן ביום 17.1.2013, שגם המבקשים מסכימים לה. משכך, אף לא ניתן בחלוף הזמן שהוקצב לכך בדין וללא כל הצדקה לכך, לבקש לשנות את תוכן פסק הדין שניתן בהסכמת בעלי הדין. ולכן, הבקשה לדחות את הערעור במקום למוחקו, דינה להידחות.
הבקשה נדחית על כל חלקיה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. העירבון יושב לידי המבקשים באמצעות בא-כוחם.
ניתנה היום, ט' באב התשע"ג (16.7.2013).
ש ו פ ט ת