רע"א 7047/12 יצחק סעדה נ. אילן בן טוב

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט שפסר) ברת"ק 16877-07-12 מיום 4.9.12, שבגדרו התקבלה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא (סגנית הנשיאה קרלינסקי) בת"ק 21694-02-10 מיום 12.6.12. עניינו של התיק – סכסוך באשר לתשלום דמי שכירות.

רקע

ב.

המבקש הוא בעלים של 2 קוטג'ים, שחולקו למספר יחידות דיור בהוד השרון. הצדדים התקשרו בהסכם שכירות ביום 10.11.08, שלפיו שכר המשיב מהמבקש יחידת דיור לשנה. דמי השכירות עמדו על 3,450 ₪ לחודש. כעבור חודש ביקש המשיב לשנות את מיקום המושכר, ונכרת הסכם חדש ביום 10.12.08 בגין יחידת דיור בקומת הקרקע. דמי השכירות, הכוללים גם תשלום בעבור טלביזיה בכבלים, אינטרנט ומיסי ארנונה, הועמדו על 4,000 ₪. עקב החלפת המושכר בוטל ההסכם הראשון בנספח להסכם, וסוכם, כי התשלומים שנעשו על ידי המשיב

במסגרת ההסכם הראשון, יוחזרו לאחר קיזוז 6,000 ₪ בגין חודש ו-22 ימי שכירות לרבות חשבון חשמל, וכי הבטוחה (שיק בנקאי) תעמוד להבטחת ההסכם החדש. בנספח פורטו שיעור התשלומים ומועדיהם.

ג.

המבקש הגיש תביעה נגד המשיב לתשלום מחצית מדמי השכירות (24,000 ₪) שלטענתו לא שולמו לו, ריבית פיגורים ונזקים שונים. לטענת המשיב הפקיד בידי המבקש דמי שכירות חודשיים ב-4 המחאות דחויות לכל תחילת רבעון, ושיק בנקאי בסך 20,000 ₪ כערבות לחיוביו. לטענתו, המיר לבקשת המבקש את השיק הבנקאי שמסר בידו כבטוחה ומסר את סכומו בידיו של המבקש. כן הגיש המשיב תביעה נגדית בגין החזר ערבות ונזקים נוספים.

ד.

בהעדר מחלוקת על החבות או שיעור החוב השאלה שבמחלוקת היתה האם ניתנו ארבעה שיקים בתחילה, האם הוחזרו לידי המשיב והאם פדה אותם במזומן. בית המשפט לתביעות קטנות קיבל חלקית את תביעת המבקש. נקבע, כי יש לראות בטענות המשיב, משום "הודאה והדחה", אשר יש בה כדי להעביר את נטל ההוכחה אליו. צוין, כי המבקש הותיר רושם כמי שמקפיד מאוד ברישום התקבולים שקיבל לידיו, וכי הוא ער לזכויותיו. לעומתו המשיב בחר לבצע תשלומים במזומן ושלא לתעדם בדרך כלשהי.

הוסף, כי גירסתו שמסר לידי המבקש סכום של 20,000 ₪ ללא תיעוד, בעוד התשלומים האחרים נעשו בשיקים שונים ובסכומים נמוכים - תמוהה. תביעת המבקש כאמור התקבלה בחלקה. תביעת המשיב נדחתה, ונקבע כי לא הוכח אף לא אחד מרכיביה.

ה.

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור שהגיש המשיב. צוין, כי לעדות המשיב מצטרפות ראיות חפציות התומכות בטענותיו. כך המבקש קיבל לידיו ארבעה שיקים מעותדים, ואין מחלוקת שהוחזרו למשיב. צוין, כי קיימת תאימות בין השיקים לרבעונים הרלבנטיים, והחזרתם לידי המשיב יש בה כדי לתמוך ולחזק את טענותיו שתמורתם שולמה בדרך אחרת. עוד צוין, כי עובר לעזיבתו של המשיב את הדירה, נשלח על ידי המבקש מכתב התראה, שבו לא הועלתה טענה לחוב או לתשלום יתרת שכר הדירה. עדות המשיב, אשר אליה הצטרפו החזרי השיקים על ידי המבקש בלא הסבר מניח את הדעת, מכתב ההתראה שנשלח על ידי המבקש שאין בו דרישה לתשלום שכר דירה, ומשיכות מזומן על ידי המבקש בסמיכות למועדים הרלבנטיים של פרעון החוב - כל אלה הביאו את בית המשפט למסקנה שהמשיב הרים את נטל ההוכחה, כי פרע את השיקים.

הבקשה והכרעה

ו.

לטענת המבקש, בבקשה מפורטת ביותר, לא היה מקום להתערבות בהחלטתו של בית המשפט לתביעות קטנות משמדובר בהתערבות בממצאי מהימנות ועובדה. נטען, כי שגה בית המשפט כאשר קבע שהמבקש קיבל לידיו בתחילת תקופת השכירות ארבעה שיקים מעותדים ואלה מצויים בידי המשיב, שכן המבקש קיבל ארבעה שיקים בעבור הסכם השכירות הראשון ולא השני. עוד נטען, כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן על יסוד נספח שונה מזה המקורי ושהוגש לבית המשפט לתביעות קטנות. נטען,

איפוא לזיוף הנספח, וכן כי הובאו שלא כדין בבית המשפט המחוזי ראיות חדשות, ובסופו של יום נגרם למבקש עיוות דין.

ז.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, חוששני שלא אוכל להיעתר לה. כנודע, הרשות לערעור בגלגול שלישי ניתנת במשורה, ומוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) , פ"ד לו(3) 123, 128 (מ"מ הנשיא - כתארו אז - שמגר)). מקל וחומר כך, כשהמדובר בהליך של תביעות קטנות, שגם הערעור בבית המשפט המחוזי הוא ברשות (ראו סעיף 64 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984) וניתן במשורה. בבית משפט זה יידונו תביעות קטנות במקרים חריגים שבחריגים, וזאת במקרים של עוול זועק או בשאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר (רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב (לא פורסם), בפסקה ט(2); רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' מנדל (לא פורסם), בפסקה ו'). ככל שהפכתי בבקשה, לא מצאתי כי היא מעלה סוגיה מן הסוג המצדיק אותו חריג נדיר. די בכך כדי שלא להיעתר לה. להליך דנא היו שני ימיו הדיוניים, ואין מקום להוסיף עליהם, בטענות הנוגעות לדל"ת אמותיו של הסכסוך. יתרה מכך, המבקש חפץ להידרש מחדש לשאלות עובדתיות. אכן, בית המשפט המחוזי התערב בהכרעות עובדתיות במקרה דנא, שלא כרגיל, ונימק זאת. אין פירוש הדבר שיש מקום לשוב ולהידרש אליהן בבית משפט זה, ולא לכך נועד גלגול ערעורי נוסף.

ח.

אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.