רע"א 705/02 ראיד בן סעיד גיביש נ. מדינת ישראל

1.לפני ערר על החלטתו של בית המשפט בחיפה (כב' השופט י' כהן) מיום 9.1.2002, לפיה הורה על מעצרו של העורר עד לסיום ההליכים.

2.נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת סם שלא לשימוש עצמי והכשלת שוטר בשעת מילוי תפקידו. בכתב האישום נטען כי שני שוטרים ביקשו לעצור את מכוניתו של העורר. כשהבחין בהם העורר, הוא החל לנסוע לאחור עד שהמכונית נכנסה לתעלה בצדי הדרך. כשנעצר העורר נעשה עליו חיפוש ונמצאו שתי שקיות שהכילו סם מסוכן מסוג הרואין המחולק לארבע אריזות במשקל כולל של כ24- גרם נטו. טענת העורר היא כי ביום בו נעצר מצא את השקיות במקום אליו נזדמן לצורכי עבודתו. את נסיונו לברוח מהשוטרים הסביר בכך שחשש שמדובר בפושעים המבקשים להכותו.

3.אינני רואה שום יסוד להתערב בהחלטתה של הערכאה הראשונה. טענת העורר כי מצא את הסם תתברר במשפט עצמו, אך העובדה שהסם היה ברשותו מדברת בשלב זה בעד עצמה. חלקי עם הדוגלים כי מי שנתפס עם סמים מסוכנים בכמות כזו, מסוכנותו הלכאורית רבה היא, ואין לאפשר לו להלך חופשי. אין בענייננו שום נסיבות מיוחדות מדוע יש לנהוג עם העורר שלא על פי הכלל האמור. ישנן ראיות לכאורה, וישנה עילת מעצר. על כן דוחה אני את הערר.

החלטה זו תשלח לצדדים, בהסכמתם, בפקסימיליה.