רע"א 7062/00 אורדן מחשבים ומערכות מידע (1991) בע"מ נ. חלמיש חברה ממשלתית

תביעת המבקשת נגד המשיבים נדחתה בבית משפט השלום. המבקשת ערערה לבית המשפט המחוזי, ובית המשפט (כב' השופטת הילה גרסטל) קבע, מיוזמתו וללא בקשת המשיבות, כי "הערעור משתרע על פני 27 עמודים ללא כל הצדקה". הוא הורה למערערת - המבקשת כאן להגיש כתב ערעור מתוקן, וחייבה בהוצאות.

על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור, כשהיא טוענת כנגד סמכותו של בית המשפט המחוזי לפעול כפי שפעל בנסיבות העניין.

המבקשת נדרשה על ידי המזכיר הראשי להפקיד ערבון בסכום של 30,000 ש"ח, ובפני בקשתה להפחתת הסכום ל10,000- ש"ח או לסכום אחר. לטענתה מדובר בסכום גבוה מעל הנחוץ והמקובל בבקשה מעין זו, המכביד עליה לחינם. כן טוענת היא כי הסכום שנקבע חורג מן ההוצאות שבית המשפט נוהג לפסוק, ולפיכך מעורר חששות בלתי מוצדקים באשר לגובה ההוצאות הצפויות להיפסק בהליך זה.

המשיבים מתנגדים לבקשה. הם טוענים, בין היתר, כי המדובר בבקשת סרק ובית המשפט המחוזי היה מוסמך לפעול כפי שפעל, כי המבקשת טרם שילמה הוצאות שנפסקו לחובתה בבית משפט השלום והמחוזי, ומתעוררים קשיים בהוצאה לפועל נגדה, וכי הסכום שנקבע סביר.

נראה לי כי אין מקום לקבל את הבקשה:

בית המשפט המחוזי פעל, לכאורה, במסגרת סמכותו לפי תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984-. החלטת בית המשפט אינה בעלת היבט עקרוני כלשהו, ולא גרמה למבקשת נזק בניהול ההליך (מלבד החיוב בהוצאות), שכן ניתנה לה רשות לתקן את הערעור. נראה, איפוא, כי הסיכויים שבית המשפט לערעור יתן למבקשת רשות לערער, ואף ימצא לנכון להתערב בהחלטה, נמוכים ביותר, וספק אם היה מקום להגיש בקשה זו מלכתחילה.

בית משפט השלום חייב את המבקשת בהוצאות בסכום של 30,000 ש"ח בצירוף מע"מ לכל אחת מן המשיבות. הוצאות אלו, וכן ההוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי, טרם שולמו, ובנסיבות אלו גובר הצורך בהבטחת ההוצאות העלולות לחול על המבקשת בהליך זה. הסכום שנקבע אינו גבוה כלל בנסיבות האמורות, ובהתחשב בכך שגם בבקשה זו שני משיבים המיוצגים בנפרד, אשר המבקשת עשויה להתחייב בהוצאות כל אחד מהם.

נוכח כל האמור החלטתי לדחות את הבקשה. הערבון יופקד תוך עשרים יום מהמצאת החלטה זו.