רע"א 7072/20 אגודה שיתופית בן זכאי נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' פלאוט ) בתיק רע"א 1434-08-20 מיום 13.8.2020, בה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברחובות (כב' השופטת א' הובר היימן ) בתיק 37188-10-18 מיום 13.7.2020, בה נתקבלה בקשת המשיבה 1 לתיקון כתב תביעה.

1.

בחודש אוקטובר 2018 הגישה המשיבה 1, מגדל חברה לביטוח (להלן: מגדל ) תביעת שיבוב לבית משפט השלום נגד המשיבות 5-2, בעקבות שריפה שפרצה במבנה שהיה מבוטח על ידה. [במאמר מוסגר: עיון בנט המשפט מלמד כי המשיבה 4 (קק"ל), שהיא אחת הנתבעות, שלחה הודעת צד ג' נגד המבקשת ואחרים].

בחודש יולי 2020 הגישה מגדל בקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת המבקשת, אגודה שיתופית בן זכאי (להלן: המושב ), כנתבעת ישירה בתביעה העיקרית. לטענת מגדל בבקשת התיקון, במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק התברר לה מהתשריטים שהוגשו, כי המגרש הנזכר בתביעה היה בחזקת המושב בתקופה הרלוונטית. מגדל טענה אפוא כי יש לצרף את המושב כנתבע ישיר, על מנת לאפשר לבית המשפט לפסוק באופן יעיל בין כלל הצדדים הנוגעים בדבר.

2.

בית משפט השלום קיבל את הבקשה, תוך שהוא מציין כי טענות מגדל בדבר חוסר בהירות לגבי החזקה במקרקעין, הועלו כבר בקדם המשפט הראשון, ואף הוזכרה האפשרות כי תוגש בקשה לתיקון התביעה. בית המשפט הוסיף כי סוגיית ההוצאות תידון בתום ההליך.

3.

בקשת רשות ערעור שהגיש המושב לבית המשפט המחוזי נדחתה ללא צורך בתגובה. הובהר כי החלטת בית משפט השלום היא החלטה דיונית מובהקת; כי המדיניות לגבי תיקון כתבי טענות היא ליברלית; וכי התערבות ערכאת הערעור בנושא זה, כמו גם בהחלטות לגבי צירוף בעלי דין, תיעשה במקרים נדירים וחריגים. עוד צוין כי ההליך נמצא בשלב מקדמי, וכי טענותיה של המבקשת בסוגיית ההוצאות שמורות לה.

4.

המושב לא השלים עם החלטת בית המשפט המחוזי, והגיש את הבקשה למתן רשות ערעור שלפניי. לטענת המושב, הנימוק שעליו ביססה מגדל את בקשתה לתיקון כתב התביעה הוא שקרי; מגדל ידעה מאז שנת 2013 כי המפעל שבוטח על ידה מצוי בשטחו של המושב; וכי ישנן הודאות בעל דין של מגדל המוכיחות זאת. לנוכח האמור, המושב טוען כי בקשת התיקון שהגישה מגדל נעדרת עילה וכי היה על בית המשפט לדחותה.

5.

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה, מכוח תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הלכה מושרשת היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן רק מקום שבו הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים. הבקשה דנן אינה מעוררת שאלה מסוג זה. מכל מקום, בהינתן המדיניות הנוהגת בפסיקה לגבי שיקול הדעת הרחב המוקנה לערכאה הדיונית בנושא של תיקון כתב תביעה וצירוף בעלי דין, אין כל מקום להתערב בהחלטה זו – לא בגלגול שני, וקל וחומר שלא בגלגול שלישי.

6.

אי לכך, הבקשה נדחית.

לא היה מקום להגשת בקשת רשות ערעור זו, והגיעה העת להפנים את ההלכות בנוגע ל"גלגול שלישי". משלא נתבקשה תגובה, תשא המבקשת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בלבד, בסך 2,000 ₪.