רע"א 7091/20 יחזקאל קורן ובניו בע"מ נ. דיזול לאנרגיות בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 26.8.2020, בה"פ 43966-07-20 (השופטת ב' בר-זיו ), שבגדרה התקבלה בקשת המשיבות למתן צו מניעה זמני, שלפיו מנועה המבקשת מלחלט ערבות בנקאית, שניתנה לה במסגרת הסכם השכירות ביניהן.

2.

בשנת 2015 חתמו הצדדים על הסכם שכירות, שלפיו תושכר תחנת דלק וחנות הסמוכה לה (להלן: הנכס ) מאת המבקשת, יחזקאל קורן ובניו בע"מ (להלן: קורן ), למשיבות, דיזול אנרגיה בע"מ ורשת תחנות קרן אנרגיות בע"מ (להלן: דיזול ). במסגרת הסכם השכירות התחייבה דיזול להעמיד לטובת קורן ערבות בנקאית אוטונומית על סך של 840,000 ₪, וכזו אכן ניתנה.

3.

לימים נתגלע סכסוך בין הצדדים. זאת, בין השאר, נוכח החלטתה של קורן להשכיר נכס אחר במתחם לצד שלישי לשם הפעלת עסק במקום, כאשר לשיטת דיזול הדבר יצר תחרות עם חנות הנוחות שלה, בניגוד לחוזה ותוך הפרתו. בהמשך, ביום 28.6.2020, הודיעה דיזול לקורן על ביטול הסכם השכירות מצדה נוכח ההפרה הנטענת, וכמו כן הגישה תביעה, במסגרת בוררות, בגין הנזק הכספי שנגרם לה. בד בבד עם הגשת תביעתה, ביקשה דיזול כי הבורר יוציא תחת ידו צו מניעה שיאסור על חילוט הערבות הבנקאית שניתנה במסגרת הסכם השכירות. לאחר שהתברר כי אין בסמכותו של הבורר להוציא צו מניעה כאמור, פנתה דיזול לבית המשפט המחוזי בחיפה, וביקשה ליתן צו מניעה זמני, שיאסור על קורן לחלט את הערבות הבנקאית עד אשר יוכרע הסכסוך בין הצדדים במסגרת הבוררות.

4.

ביום 26.8.2020, לאחר שביום 13.8.2020 התקיים לפניו, דיון שבו נחקרו נציגי הצדדים, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת דיזול, והורה על עיכוב מימוש הערבות הבנקאית עד למתן החלטת הבורר. נקבע כי רצונה של קורן לממש את זכותה מכוח הערבות הבנקאית נגוע בחוסר תום לב ואינו נובע מסיבות ענייניות, שכן הדבר נעשה ממניעים נקמניים ומתוך ניסיון להפעיל לחץ על דיזול ביחס לסכסוך בין ביניהן. עוד נקבע, כי דיזול הוכיחה קיומה של עילת תביעה לכאורה נגד קורן, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן בעוד אי-מימוש הערבות יסב לקורן נזק כספי בלבד, הרי שמימושה בשלב זה יסב לדיזול נזק למוניטין ולשמה הטוב, וכמו כן יפגע במערכת היחסים שלה עם הבנק הערב.

מכאן הבקשה שלפַני.

5.

קורן סבורה כי שגה בית המשפט המחוזי כשהחליט ליתן את צו המניעה הזמני. לשיטתה, ההחלטה חותרת תחת ההגיון שעליו מושתתת הערבות הבנקאית האוטונומית, ושבגינו היא ניתנת. לגופם של דברים, נטען שלא רק שהתנהגותה של קורן היתה ללא דופי, הרי שאפילו אם נפל פגם כלשהו בהתנהלותה, אין הדבר מגיע כדי 'נסיבות מיוחדות', המצדיקות חריגה מההלכה שלפיה ככלל יש לתת למוטב הערבות הבנקאית לחלטה במנותק מהסכם היסוד בין הצדדים. בכלל זה הוטעם, כי דיזול לא הוכיחה כי מימוש הערבות יביא לקריסתה הכלכלית; כי לא היה מקום לקשור בין התחייבויות הצדדים בחוזה השכירות לבין שאלת מימוש הערבות; כי גם אם יגרם נזק למוניטין או לשמה הטוב של דיזול, הרי שאפשר לרפאו בפיצוי כספי, ככל שהדבר ידרש; כי לא היה מקום לייחס משקל לפגיעה האפשרית במערכת היחסים שבין הבנק לדיזול, שכן זוהי תוצאת לוואי טבעית של כל חילוט של ערבות בנקאית; וכי בית המשפט המחוזי קבע מסקנות עובדתיות מבלי שהדברים הוכחו לפניו כדבעי. נוכח האמור, מבקשת קורן כי יבוטל צו המניעה הזמני שהוציא בית המשפט המחוזי.

6.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי להיזקק לתשובה. אכן, 'עצמאותה' של הערבות הבנקאית האוטונומית נועדה להבטיח את זכויות המוטב בחוזה היסוד שבינו לבין החייב, יוזם הערבות, ולנתק את חילוטה מהסכסוך המשפטי על אודות החוזה ביניהם (ע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין (1988) נ' י.ש.מ.פ. חברה קבלנית לבנין בע"מ , פ"ד נח(3) 118, 133 (2004)). בשל טיבה זה של הערבות הבנקאית האוטונומית, נתבססה ההלכה שלפיה ככלל מניעת חילוטה על-ידי צו מניעה זמני תעשה במקרים חריגים בלבד, דוגמת מצבים שבהם חילוטה מבוקש משיקולים זרים, לשם הפעלת לחץ על החייב או מתוך נקמנות (רע"א 7972/17 א. דורי בניה בע"מ נ' גינדי החזקות פרויקט המשתלה בע"מ , פסקה 4 (9.11.2017)).

7.

הנה כי כן, הגם שחילוט הערבות הבנקאית – הוא הכלל, וצו מניעה זמני המונע זאת – הוא החריג, הרי שההחלטה מושא בקשת רשות ערעור זו ניתנה בגדרי הדין. בית המשפט המחוזי מצא כי קורן הוּנעה לכאורה ממניעים לא לגיטימיים בבואה לחלט את הערבות, ומכאן שהתקיימו נסיבות חריגות המצדיקות את החלתו של החריג האמור. מסקנה זו של בית המשפט נסמכת על קביעות עובדתיות, אותן קבע לאחר שהתרשם באופן ישיר מגרסת נציגי הצדדים בדיון שהתקיים לפניו ביום 13.8.2020. על כן, בהינתן שאין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים שבעובדה, ובפרט לאחר שאלה נקבעו על יסוד התרשמות ישירה של הערכאה הדיונית; ובהינתן שהתערבותה של ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע לסעדים זמניים נעשית גם היא במשורה (רע"א 5958/20 י.ד. עשוש תשתיות בע"מ נ' אלסטום ישראל בע"מ , פסקה 8 (22.10.2020)) – לא עלה בידי קורן להצביע על טעם שיש בו כדי להצדיק את התערבותי.

8.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.