פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7098/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשים:
1. עזבון המנוחה מלכה עזר ז"ל
2. משה עזר
3. גויה בלי
4. בנימין עזר
5. טובה בן אסולי
נ ג ד
המשיבות:
1. פרויקט לוגאנו יהוד בע"מ
2. אאורה ישראל יזמות והשקעות
בע"מ
בקשה
לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים
ש' שוחט
,
ע' רביד
ו-
נ' שילה
) בע"א 31715-10-19 מיום
21.8.2020
בשם המבקשים:
עו"ד אוריאל בן אסולי
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים ש' שוחט , ע' רביד ו- נ' שילה ) בע"א 31715-10-19 מיום 21.8.2020, במסגרתו התקבל ערעור המשיבות על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת א' פרוסט-פרנקל ) בת"א 44207-04-15 מיום 11.7.2019.
2.
בפסק דינו קיבל בית משפט השלום את תביעת המבקשים, יורשיה של דיירת מוגנת (להלן: המנוחה ) בבניין שהוקם על מקרקעין שחכרו המשיבות, לאכיפת הסכם פינוי-בינוי שנערך בין המשיבות למנוחה (להלן: ההסכם ), בו נקבע כי המנוחה תוותר על כל זכויותיה בדירה בתמורה לקבלת תשלום כספי ודירה בבניין החדש שיוקם. לאחר מות המנוחה, שלא הותירה אחריה דייר ממשיך, הודיעו המשיבות למבקשים על ביטול ההסכם, משלא נתקיימו במועדם כל התנאים המתלים שנקבעו בו. בית המשפט קבע כי על אף שלא התקיים התנאי המתלה בדבר קבלת היתר לבניית הבניין החדש, המשיבות אינן יכולות להסתמך על עובדה זו מאחר שהתנהלותן היא שעיכבה את קבלת ההיתר. על כן, נקבע כי משהתקיימו שאר התנאים המתלים והמנוחה קיימה את כל התחייבויותיה לפי ההסכם, לרבות ויתור על זכויותיה כדיירת מוגנת; ומשבית המשפט סבר כי פרשנות ההסכם, בנסיבות הענין, מובילה למסקנה כי על אף פטירתה הועברו זכויותיה החוזית של המנוחה ליורשיה, זכאים המבקשים לאכיפת ההסכם.
3.
כאמור, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבות. ראשית , נקבע כי המבקשים ביצעו הרחבת חזית אסורה, שעה שטענו בסיכומיהם כי התנאי המתלה של קבלת היתר בניה לא התקיים וכי העיכוב בקבלתו נבע מהתנהלות המשיבות; בעוד שבכתב התביעה טענו במפורש כי התנאים המתלים התקיימו במלואם וכי אין להם טענות נגד התנהלות המשיבות בכל הקשור לקבלת היתר הבניה. שנית , לגופו של ענין, נקבע כי במועד פטירת המנוחה נותרו בידיה זכויותיה כדיירת מוגנת בלבד, בשים לב לכך שזכויותיה לפי ההסכם טרם התגבשו, מן הטעם שלא התקיימו כל התנאים המתלים. עוד קבע בית המשפט כי מעדויות המשיבות, שלא נסתרו, עולה כי העיכוב בקבלת היתר הבניה נבע מרצון להגדיל את מספר יחידות הדיור בבניין, ללא קשר למנוחה ולפטירתה, וכי הנזק שנגרם להן מעיכוב זה עולה פי כמה על שווי התמורה שהגיעה למנוחה בהסכם.
4.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
לא
מעורר
כל שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים, וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין .
5.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. המבקשים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ₪.
ניתנה
היום, ה' בשבט התשפ"א (18.1.2021).
ש ו פ ט