החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 712/21 שמואל שדה נ. מרסל בן סימון

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · רשות ערעור על החלטות דיוניות בבית משפט השלום בעניין הארכת מועדי תשלום לפי הסכם פשרהבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשת רשות ערעור על החלטות רשם בבית משפט השלום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור נגד החלטות בית משפט השלום בעניין דחיית מועדי תשלום בהסכם פשרה בתביעת שכירות נדחתה. נקבע כי הטענות אינן מעלות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניין הצדדים, וכי אין צורך במתן רשות ערעור למניעת עיוות דין. לא נפסקו הוצאות משלא התבקשה תגובה.

העובדות

המבקש ורעייתו שכרו דירה מהמשיבות, ולאחר מכן נוצר מחלוקת בדבר ליקויים בדירה ואי תשלום שכר דירה. בדיון שהתקיים בבית משפט השלום הגיעו הצדדים להסכם פשרה שאושר בפסק דין, הכולל תשלום יתרת חוב ופיצוי מוסכם. המבקש ביקש לדחות את מועדי התשלומים בשל הסגר, ובית משפט השלום דחה את הבקשה ולאחר עיון חוזר נתן דחייה חלקית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום ליתן רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום שסירבו לדחות מועדי תשלום בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין עקב הסגר בשל נגיף הקורונה?
  2. 2.האם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים, או שנדרש מתן רשות ערעור כדי למנוע עיוות דין?

הלכות

  1. 1

    בקשת רשות ערעור תידחה כאשר טענות המבקש אינן מעלות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים, ולא נמצא כי מתן רשות ערעור דרוש כדי למנוע עיוות דין.

    ״טענות המבקש אינן מעלות כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • הסכם פשרה
  • פסק דין
  • שכירות
  • עיון חוזר
  • עיוות דין
  • שאלה משפטית עקרונית
  • פיצוי מוסכם
  • הוצאות
  • אגרה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א 712/21

לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

המבקש:

שמואל שדה

נ ג ד

המשיבות:

1. מרסל בן סימון

2. רינת כנרת

בקשת רשות ערעור על

החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 21.1.2021 ברע"א 66097-12-20 שניתנה

על-ידי כבוד השופטת ב' בר-זיו

בשם המבקש:

בעצמו

החלטה

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 21.1.2021 (רע"א 66097-12-20, השופטת ב' בר-זיו ). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטותיו של בית משפט השלום בעכו מיום 24.12.2020 ומיום 27.12.2020 (תא"ם 7167-07-20, הרשם הבכיר ר' נאסר ).

2.

מקורו של ההליך שבפני בחוזה שכירות לפיו המבקש ורעייתו שכרו דירה מהמשיבות, אם ובתה. לטענת המבקש, הוא נאלץ להוציא הוצאות שונות בגין ליקויים שונים בדירה. התביעה שהוגשה על רקע זה בבית משפט השלום היא העומדת ביסוד הבקשה דנן. יצוין כי המשיבות מצדן העלו טענות שעניינן אי-תשלום שכר הדירה המגיע להן.

2.

ביום 19.11.2020 התקיים דיון בבית משפט השלום ובו הגיעו הצדדים לפשרה, במסגרתה הוסכם, בין היתר, כי המבקש ורעייתו ישלמו למשיבות סך של 14,000 שקלים עבור יתרת החוב בגין שכר דירה ביחס לחודשים יולי-נובמבר 2020. עוד הוסכם כי ככל שלא ישולמו התשלומים במועדים שנקבעו לכך תעמוד יתרת החוב לפירעון מידי בתוספת פיצוי מוסכם בסך 10,000 שקלים. לבסוף, הוסכם כי בכפוף לעמידת המבקש ורעייתו בתשלומים, הם יהיו רשאים להתגורר בדירה עד ליום 28.2.2021 ללא תשלום שכר דירה נוסף. הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין.

3.

מאז מתן פסק הדין המבקש חזר והגיש בקשות לבית משפט השלום, שבהן טען כי המשיבות הפרו את הסכם הפשרה. ביום 24.12.2020 המבקש הגיש בקשה לדחיית מועדי התשלומים בשל הסגר שהוטל על-פי החלטת הממשלה בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. בית משפט השלום דחה את הבקשה בציינו כי "קם מכסאו" עם מתן פסק הדין שאישר את הסכמות הצדדים.

4.

ביום 27.12.2020 המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו, שבה פירט את נסיבותיו האישיות. בו ביום ניתנה החלטה נוספת של בית משפט השלום שקיבל את הבקשה, לפנים משורת הדין, במובן זה שאפשר דחייה מסוימת של התשלומים. בית משפט השלום הבהיר כי אין בהחלטה זו כדי להכריע בטענות המבקש לעניין הפרת הסכם הפשרה.

5.

ביום 29.12.2020 הגיש המבקש, שאינו מיוצג, בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטותיו האמורות של בית משפט השלום, ובה התייחס בין השאר לכך שהיה מקום לתת משקל נוסף למצבו הרפואי.

6.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור, וציין כי בית משפט השלום עשה חסד עם המבקש כשנעתר לבקשה למתן ארכה לביצוע התשלום.

7.

ביום 1.2.2021 המבקש הגיש את בקשת רשות הערעור דנן, שבה שב על טענותיו כפי שהוצגו בבית המשפט המחוזי. המבקש חזר וציין כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד ביתרת התשלום. המבקש הוסיף עוד כי יש לקזז מיתרת החוב סכום של 1,100 שקלים ששילם עבור תיקון נזילה בדירה. לצד הבקשה לרשות ערעור הגיש המבקש בקשה לפטור מתשלום אגרה ועירבון. ביום 28.2.2021 קיבלה רשמת בית משפט זה ( ד' להב ) את הבקשה, ובעקבות זאת הועברה הבקשה לרשות ערעור לעיוני ביום 1.3.2021.

8.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבות. טענות המבקש אינן מעלות כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים. כמו כן, מעיון בפסקי הדין של הערכאות הקודמות, לא התרשמתי שמתן רשות ערעור דרוש כדי למנוע עיוות דין. לפיכך, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אני דוחה את הבקשה.

9.

ערב החתימה על ההחלטה העלה עיון בתיק המתנהל בבית משפט השלום במערכת "נט המשפט" כי ביני וביני מסר המבקש הודעת עדכון לפיה הוא שילם למשיבות את מלוא הסכום שבו חויב בהסכם הפשרה. בנסיבות אלה, לכאורה אף לא היה צורך לדון בבקשה, וניתן אך להצטער על כך שעדכון מתאים לא נמסר גם לבית משפט זה. עובדה זו יכלה להצדיק פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה, ואמנע מכך אך מתוך התחשבות בכך שהמבקש אינו מיוצג.

10.

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, י"ט באדר התשפ"א (3.3.2021).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • רעא 66097-12-20

הלכות

  1. 1בקשת רשות ערעור תידחה כאשר טענות המבקש אינן מעלות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים, ולא נמצא כי מתן רשות ערעור דרוש כדי למנוע עיוות דין.