רע"א 7124/18 קרנית- קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ. פלוני

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' למלשטריך-לטר ) בת"א 11825-06-14 מיום 30.8.2018, שבגדרו נקבע כי המשיב 1 (להלן: המשיב ) זכאי לתבוע פיצויים מהמבקשת (להלן: קרנית ), כיוון שבנסיבות העניין חל עליו החריג לחריג הקבוע בסעיף 7א לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד ).

רקע בתמצית

2.

בתאריך 1.1.2012 נפגע המשיב בתאונת דרכים בה היו מעורבים הרכב שבו נהג המשיב (להלן: הרכב ) ומשאית שהייתה נהוגה בידי המשיב 3 (להלן: התאונה ). אין מחלוקת כי הרכב לא היה מבוטח בביטוח חובה תקף במועד התאונה. עוד יצוין כי המשיב 5, אחיו של המשיב, הוא הבעלים של הרכב.

3.

בעקבות התאונה, הגיש המשיב תביעת נזיקין נגד המשיבים 4-3 בלבד, בעילת רשלנות על-פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. בהמשך לכך, לאחר שמשיבים אלה טענו כי המשיב זכאי לפיצויים מאת קרנית מכוח סעיף 7א לחוק הפלת"ד, הגיש המשיב כתב תביעה מתוקן ובו הוא הוסיף את קרנית כנתבעת מס' 3. ראוי לציין כי בבקשתו לתיקון כתב התביעה ציין המשיב כי הוא סבור שאין לו עילת תביעה כנגד קרנית על-פי חוק הפלת"ד. בכתב התביעה המתוקן חזר המשיב, בעיקרו של דבר, על טענותיו כנגד המשיבים 3 ו-4, והוא אף הצהיר במסגרת תצהיר עדות ראשית מטעמו כי הוא נהג ברכב ללא רשות הבעלים. עוד הצהיר המשיב כי הייתה לו ידיעה בפועל שהרכב אינו מבוטח בביטוח חובה תקף. גם בסיכומיו חזר המשיב על גרסתו זו, שלפיה לאור העובדה שנהג ברכב ללא רשות הבעלים ואף ידע כי לרכב אין ביטוח חובה תקף, יש לקבוע כי לא קמה לו עילת תביעה כנגד קרנית לפי חוק הפלת"ד, ועל כן, התביעה נגדה צריכה להידחות.

פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי

4.

בפסק דינו החלקי, נדרש בית המשפט המחוזי להכריע בשאלות הבאות: האם המשיב נהג בהיתר מאת בעל הרכב, והאם הוא ידע, או היה עליו לדעת, כי לרכב אין ביטוח חובה תקף. בתוך כך, נדרש בית המשפט המחוזי לשאלה האם בנסיבות העניין חל החריג הקבוע בסעיף 7א לחוק הפלת"ד. דהיינו, האם המשיב זכאי לפיצויים מקרנית לפי חוק הפלת"ד, או שמא יש לדון בתביעת המשיב

בעילה על-פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

5.

במסגרת פסק דינו החלקי, דחה בית המשפט המחוזי את גרסת המשיב והעדים מטעמו, ונקבע כי המשיב נהג ברכב בהיתר מבעליו וכן כי הוא לא ידע כי לרכב אין ביטוח חובה, ולא היה עליו לדעת זאת. לפיכך, נקבע כי חל על המשיב החריג לחריג הקבוע בסעיף 7א לחוק הפלת"ד, וכי הוא זכאי לתבוע פיצויים מקרנית לפי חוק זה. בהתאם לכך, נדחתה התביעה כנגד המשיבים 4-3 בעילה על-פי פקודת הנזיקין.

הבקשה שלפניי נסבה על פסק דין חלקי זה של בית המשפט המחוזי.

הבקשה דנן

6.

בבקשה טוענת קרנית, בעיקרו של דבר, כי משדחה בית המשפט המחוזי את גרסתו העובדתית של המשיב, היה עליו לדחות את תביעת המשיב כליל. לטענת קרנית, לא היה מקום להחיל לגבי המשיב את החריג לחריג הקבוע בהוראת סעיף 7א לחוק הפלת"ד, משגרסתו של המשיב לאורך כל הדרך – גרסה שאף נתמכה על-ידי העדים שהעידו מטעמו – הייתה כי היות שהוא נטל את הרכב ללא רשות בעליו וביודעו כי הרכב אינו מבוטח בביטוח חובה, אין לו עילת תביעה כנגד קרנית. עוד טוענת קרנית כי בית המשפט המחוזי לא הכריע בטענתה העיקרית, שנסמכה על פסיקה בנדון, כי חל במקרה זה השתק שיפוטי שבגינו ראוי היה לדחות את התביעה.

7.

בתגובתו, סומך המשיב ידיו על פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי וטוען כי, הלכה למעשה, קרנית מבקשת סעד קיצוני וקשה עד מאוד שיביא לשלילת פיצויים מהמשיב, על אף שנפגע קשות בתאונה, כמתואר בהרחבה בתגובה. בנוסף, המשיב מתייחס בתגובתו באריכות לגוף העניין, וטוען כי לא נפלה כל טעות בפסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות, ושוכנעתי כי לא ייפגעו זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פיה. אציין כבר עתה כי דין הערעור להתקבל בחלקו.

9.

טענתה המרכזית של קרנית היא כי בית משפט המחוזי לא התייחס במסגרת פסק דינו החלקי לטענותיה בדבר תחולתו של השתק שיפוטי בענייננו . עיון בכתב הסיכומים שהגישה קרנית לבית המשפט המחוזי מעלה כי קרנית פרשה יריעה רחבה מאוד במסגרת טענותיה בנדון (ראו: עמודים 9-1 לכתב הסיכומים מטעמה). ואולם, על אף שבית המשפט המחוזי אזכר את טענת קרנית בעניין תחולתו של השתק שיפוטי בפתח הדברים, הוא נמנע מלהתייחס לכך בהמשך פסק דינו החלקי ולא נימק עמדתו בנושא. אציין כי אין בתגובתו של המשיב תשובה של ממש לטענת קרנית בעניין זה (ראו: סעיף 49 לכתב התשובה מטעמו).

10.

לפיכך, אין מנוס מהחזרת התיק לבית המשפט המחוזי לצורך השלמת פסק דינו החלקי. בפסק דינו המשלים, יתייחס בית המשפט המחוזי לטענת קרנית כי נוכח דחיית גרסתו העובדתית של המשיב (גרסה שבאה לידי ביטוי הן בכתב תביעתו, הן בתצהיר עדות ראשית מטעמו והן בסיכומיו), ראוי היה לדחות את התביעה מכוח דוקטרינת ההשתק השיפוטי .

11.

סוף דבר: הערעור מתקבל בחלקו, כמפורט בסעיף 10.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.