רע"א 7127/10 יצחק בן מנחם עו"ד נ. זלדה איברקלייד

1.

המבקש, עורך דין במקצועו, הגיש תביעה נגד המשיבים לתשלום שכר טרחתו בגין שירותים משפטים שנתן למר יעקב איברקלייד ז"ל במשך כ-7 שנים (להלן: המנוח). המשיבים הינם אלמנת המנוח וילדיו, שני בנים ובת.

הצדדים חלוקים בשאלה האם העניק המבקש שירותים משפטיים למנוח, או שמא השירותים המשפטיים ניתנו לאחיו של המנוח. בית משפט השלום (כבוד השופטת ח' ינון בת.א. 62245/05) עמד על הקושי הראייתי בתיק זה וקבע שיש לקבוע שכר טרחה בשיעור צנוע בדרך של אומדנה. המשיבים חויבו לשלם למבקש סך של 25,000 ₪. בית משפט המחוזי (הרכב ברשות כבוד השופטת רות לבהר שרון בע"א 1105/09) דחה את הערעור שהוגש וקבע כי אין להתערב בקביעותיו של בית משפט השלום ובהחלטתו לפסוק פיצוי נמוך. מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שבפניי.

לטענת המבקש, שתי הערכאות שדנו בעניינו נמנעו מלדון בטענה משפטית מהותית שבכוחה לשנות את התוצאה. במצב זה, סבור המבקש כי יש הצדקה לדיון בגלגול שלישי. ומהי הטענה המשפטית המהותית? לטענת המבקש, הוא אשר ייצג את האינטרס של המנוח ואחיו אשר החזיקו במשותף במניות בחברה בעלת מקרקעין. נטען שאין חולק כי המבקש ייצג את האחרונים משך שנים רבות וכי המנוח לא התנגד לשירות שנתן המבקש. במצב דברים זה, ברי לגישתו, כי האחים חבים כלפיו יחד ולחוד בתשלום מלוא שכר טרחתו. על כן, להשקפת המבקש, טעה בית משפט קמא משהותיר על כנו חיוב בשכר טרחה כה נמוך. המבקש הפנה לסעיפים בפקודות השותפויות מהם עולה כי כל שותף הוא שלוח של השותפות ופעולת השותף האחד מחייבת את השותף האחר. אי לכך, העבודה שביצע המבקש עבור אחי המנוח מחייבת גם את עיזבון המנוח בשכר הטרחה.

2.

בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין ערעור בזכות. על המבקש להראות כי קיימת עילה משפטית להעניק לו זכות ערעור. כלל זה נכון ביתר שאת עת עסקינן בגלגול שלישי. הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים המעוררים סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). המבקש לא הצביע על סוגיה החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. די בכך בכדי לדחות את הבקשה.

יתרה מזאת. הקונסטרוקציה המשפטית אותה מעמיד המבקש בפנינו צריכה להישען על בסיס עובדתי. משני פסקי הדין עולה כי פה טמון החסר בטענות המבקש. בית משפט השלום עמד על כך שבתיק זה רב הנסתר על הנגלה. זאת בשל מספר נימוקים: העדר ייפוי כוח; אי קיומו של הסכם לשכר טרחה; העדר יכולת לשמוע את עדות המנוח; ראיות נוספות שהקשו על בית המשפט לקבוע ממצאים ברורים. טיב השותפות בין האחים והיחסים ביניהם לבין עורך הדין לא הובהר ולא הוכח כנדרש. אמנם, העובדה שהם החזיקו במניות משותפות אכן פועלת לטובת המבקש, אך נתון זה אינו עומד לבדו. בתי משפט קמא בחרו להעניק משקל לראיות אחרות ואין לקבוע שבכך התעלמו מטענות המבקש. יתכן והיה מקום לפרט כנדרש את מסקנתם בנדון, אולם אין בכך די כדי להעניק למבקש רשות ערעור בשלב זה. יתרה מזו, בית משפט השלום בחר לפסוק על דרך של אומדנה. פסיקה בדרך זו יש בה כדי להקהות את העוקץ מהסתייגות המבקש מהתוצאה. הסיבה לכך היא שההכרעה בדרך זו מקלה עם דרישות הנטל הרובץ על המבקש בהיותו תובע להוכיח את כל מרכיבי התביעה. על פי פסקי הדין נותרו סימני שאלה ברובד העובדתי.

3.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.