רע"א 7127/18 נקר פרוזדור ירושלים נ. נוה אילן מושב שיתופי להתיישבות חקלאית

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 21.8.2018 בת"א 24110-08-18 (השופטת ח' מאק-קלמנוביץ ), בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למתן צווי מניעה זמניים נגד המשיבים.

2.

ביום 26.3.2018 התקשרו המבקשת (להלן: נקר ) והמשיב 1 (להלן: המושב ) בהסכם יזמות, שעניינו בפיתוח שטח של 20 דונם הנמצא בתחומו של המושב. עיקרו של ההסכם, הכנת תכנית מתאר חדשה לשם הקמת אזור תעסוקה, אשר תקודם על-ידי תאגיד משותף שיקימו הצדדים. ההסכם כולל תנאי מתלה, ולפיו תוקפו מותנה באישור התכנית החדשה על-ידי רשויות התכנון בתוך 7 שנים מיום חתימתו. בד בבד התחייב המושב לפעול ולעשות כמיטב יכולתו, לשם אישורה של התכנית במועד.

3.

שבועות אחדים לאחר חתימת ההסכם, התברר לנקר כי בכוונת המושב לחתום על הסכם שכירות ביחס לשטח מושא הסכם היזמות עם המשיבה 2 (להלן: כדורי ), חברה פרטית העוסקת בעבודות ברזל ופלדה. יצוין, כי בדיעבד התברר שהסכם השכירות בין המושב לבין כדורי נחתם ביום 27.3.2018, יום לאחר חתימת הסכם היזמות. על-פי הסכם השכירות, הוענקה לכדורי זכות שכירות בשטח למשך 7 שנים, החל מיום 1.4.2018, שמכוחה היא רשאית לפתח את השטח המושכר, ולהשכירו בשכירות משנה. כמו כן, ניתנה לכדורי אפשרות להארכת הסכם השכירות לתקופה נוספת של 24 שנים ו-11 חודשים, ככל שהסכם היזמות עם נקר לא יצא אל הפועל. נקר, שסברה כי הסכם השכירות עומד בסתירה להסכם היזמות, פנתה בעניין למושב. משך מספר חודשים באו באי-כוחם של הצדדים בדברים בניסיון לגשר על הפערים, אך ללא הועיל. ביום 18.7.2018 פנתה נקר למושב במכתב התראה לפני נקיטת הליכים, במסגרתו נטען כי החתימה על הסכם השכירות עם כדורי מכשילה את הסכם היזמות. ביום 1.8.2018 השיב המושב למכתב ההתראה, דחה את הטענה שלפיה הסכם השכירות מכשיל את הסכם היזמות, והדגיש כי הוא מחוייב לקידומו וביצועו של הסכם היזמות. לצד זאת ציין המושב, כי "עד שלא יובהרו כוונותיה של נקר [...] ההתקשרות מוקפאת הלכה למעשה" (סעיף 12 למכתב; נספח 20 לבקשה).

4.

ביום 12.8.2018 הגישה נקר תביעה לאכיפת הסכם היזמות ולביטול הסכם השכירות. בד בבד הגישה נקר בקשה למתן צווי מניעה זמניים, המורים למושב ולכדורי להימנע מביצוע הסכם השכירות. ביום 21.8.2018 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה למתן צווי מניעה זמניים, הן בשל השיהוי הניכר בהגשת הבקשה – מספר חודשים לאחר שנודע לנקר על הסכם השכירות; הן לנוכח בחינת סיכויי התביעה להתקבל – בשים לב לכך שהסכם היזמות והסכם השכירות "אינם מצויים בסתירה מובהקת זה לזה" (פסקה 7 להחלטה); הן לאור מאזן הנוחות שבין הצדדים – כאשר נקר הצביעה לכל היותר על חשש לנזק עתידי אם לא ינתנו צווי המניעה, בעוד שהמושב וכדורי הצביעו על נזקים ודאיים וקונקרטיים שייגרמו להם אם ינתן הצו; הן לנוכח הזהות שבין הסעד הזמני לבין הסעד העיקרי, כאשר כדורי כבר פועלת מזה מספר חודשים מתוך הסתמכות על הסכם השכירות.

5.

מכאן הבקשה שלפנַי, במסגרתה מבקשת נקר להורות על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי, וליתן צווי מניעה זמניים המורים למושב ולכדורי להימנע מביצוע הסכם השכירות. לטענת נקר, אם לא ינתנו צווי המניעה, כי אז ישנו חשש ממשי שהסכם היזמות יסוכל. הסכם השכירות מעניק לכדורי תמריץ משמעותי לפעול להכשלת הסכם היזמות, שכן אם לא ישתכלל ההסכם, תוכל כדורי לממש את זכותה לפי הסכם השכירות, ולפעול בשטח שנים רבות נוספות. לטענת נקר, מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתה, נוכח שוויו הרב של פרוייקט היזמות. כמו כן טוענת נקר, כי שגה בית המשפט המחוזי בקובעו שהגשת הבקשה למתן צווי מניעה זמניים לקתה בשיהוי. מעת שנודע לה על דבר הסכם השכירות, קיימה נקר מגעים רצופים ואינטנסיביים עם המושב, בכתב ובעל-פה, בניסיון כן וענייני להגיע להסכמות שתייתרנה את הצורך בפנייה לערכאות משפטיות. יתרה מזאת, נקר היא זו שפעלה לאורך כל הדרך בתום לב, במטרה למנוע את הכשלתו של הסכם היזמות, בעוד המושב הוא שפעל בחוסר תום לב, הטעה את נקר באשר לקיומו של הסכם שכירות, ויצר מצג שווא שלפיו אין סיבה לפנות לערכאות משפטיות. בנסיבות אלו, אין זה מוצדק לייחס לנקר שיהוי בהתנהלותה, ומן הראוי להורות על מתן צווי מניעה כמבוקש.

6.

לאחר עיון בבקשה ובנספחים לה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, מבלי צורך להידרש לתשובה מאת המשיבים. בנסיבות העניין, דייני בבחינת מאזן הנוחות שבין הצדדים. כפי שציין בית המשפט המחוזי, גם בהנחה שיש ממש בחששה של נקר לסיכול הסכם היזמות – ואינני מביע דעה בעניין – הרי שזהו חשש עתידי. בשלב זה, הנזקים שייגרמו למושב ולכדורי אם יוקפא הסכם השכירות, מטים את הכף לטובתם.

7.

חרף התוצאה, ראוי לציין: אינני סבור כי בנסיבות העניין לקתה הגשת הבקשה למתן צווי מניעה בשיהוי. כפי שעולה מן האסמכתאות המצורפות לבקשה שלפנַי, מעת שנודע לנקר על דבר הסכם השכירות, ועד שהגישה את התביעה והבקשה למתן צווי מניעה זמניים, התנהל בין הצדדים משא ומתן בניסיון לגשר על המחלוקת. כפי שטענה נקר, היו אלו מאמצים כנים לבוא לכדי הסכמות שתייתרנה את הצורך בפנייה לערכאות. אינני סבור אפוא כי נפל פגם במועד שבו הוגשה הבקשה למתן צווי מניעה זמניים.

8.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.