רע"א 7138/99 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט ע' ר' זועבי:

1.המערער יליד 1926, הועמד לדין בביצוע עבירות מין בשתי נכדותיו הקטינות, ילידות 1988, 1983 (להלן המתלוננות). האישום מייחס למערער ביצוע מעשים מגונים במתלוננות במספר הזדמנויות, בכך שבחודש אוקטובר 1994 כאשר שהתה הקטינה ה.ב. ילידת 1983 בביתו וישנה על הספה בסלון, הוריד המערער את מכנסיה ונגע באבר מינה, וכן מצץ את צוארה, לשם גירוי או סיפוק מיני. ועוד במספר פעמים בתקופה שבין 1995-1993 בהיות המערער לבדו בביתו יחד עם הנכדה א.ב ילידת 1988 בצע בה המערער מעשים מגונים בכך שנגע בידו באבר מינה ונישק אותה בפניה וליקק אותה בצוארה, ליקק אותה באבר מינה וביקש כי תלקק לו באבר מינו וכן נגע באבר מינו באבר מינה, וכל זאת לשם גירוי או סיפוק מיני.

המערער הורשע על פי הודאתו, בביצוע מעשים מגונים במשפחה לגבי שתי נכדותיו - עבירה לפי סעיף 351(ג)(1) + 348(א) לחוק העונשין התשל"ז1977-.

בית המשפט קמא ולאחר ששקל את כל הנימוקים לקולא ולחומרה, כולל מעשיו החמורים של המערער גילו המבוגר חרטתו והודאתו, מחלותיו ומצב בריאותו הלקוי, הזמן הרב שעבר מאז ביצוע העבירות נשוא כתב האישום ועד למתן גזר הדין, ואת העובדה שבמשך התקופה הזו לא הורשע המערער בעבירה דומה או בכל עבירה שהיא השית על המערער מאסר בפועל לתקופה של שלוש וחצי שנים ומאסר על תנאי לתקופה של שנתיים למשך שלוש שנים.

ערעור המערער הוא על חומרת העונש.

2.גזר הדין ניתן בתאריך 5.10.99, בית משפט קמא צווה על עיכוב ביצוע גזר הדין למשך 45 יום, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין לבית משפט זה, ואכן גזר הדין עוכב עד למתן פסק הדין בערעור.

3.בישיבה שהתקיימה ב21.12.99- שמענו טיעוני הצדדים לענין העונש, והמשך הדיון נדחה להיום על מנת לאפשר למערער לעבור ניתוח תיקון עורק ראשי למח אותו היה אמור לעבור בתאריך 26.12.99. המערער לא עבר הנתוח עד היום.

4.בערעורו מדגיש המערער את מצבו הבריאותי הקשה וכי במצב בריאותו זה קשה עליו המאסר. עו"ד אולמן באת כח המערער, בקשה לדחות מתן גזר הדין עד לאחר ביצוע הניתוח שאמור לעבור המערער ועשתה את כל אשר ניתן לעשות כדי ללמד זכות על המערער וכדי לשכנענו שלא להטיל על המערער עונש מאסר בפועל.

רופא השב"ס מסר לבקשתנו חוות דעת מתאריך 10.2.00 שנערכה על סמך כל התיעוד הרפואי שהיה בידיו, ועל סמך בדיקתו את המערער. הוא מנה בחוות דעתו את כל המחלות מהן סובל המערער ונתן להן את מלוא המשקל ואף על פי כן קבע שאין מניעה שהמערער יימצא בין כתלי בית הסוהר מאחר והוא יוחזק במרכז הרפואי שב"ס הממוקם בין חומות כלא איילון במרחק כרבע שעה מבית חולים אסף הרופא, וכי במרכז הרפואי שב"ס נמצא צוות רפואי 24 שעות ביממה וציוד החייאה, דבר שמאפשר לשב"ס יחד עם גורמי הרפואה בקהילה להבטיח למערער השגחה וטיפול רפואי נאותים.

5.אכן למצבו הרפואי ולגילו של המערער יש לתת משקל מתאים כשבאים לגזור את דינו. עם זאת, מעשיו המכוערים של המערער הצדיקו התיחסות מחמירה. העונש שהוטל על המערער אינו חמור, יחסית למעשיו של המערער אשר אין חולק בדבר חומרתם.

נסיבותיו האישיות של המערער, כפי שגוללה אותן בפנינו באת כחו, נסוגות מפני מעשיו החמורים של המערער. המערער בהיותו הסבא של הקטינות ניצל את מעמדו זה ואת האמון שנתנו בו נכדותיו, כדי לבצע בהן מעשים מכוערים לאורך תקופה ארוכה. מדובר במעשים מיניים קשים, אשר המערער בצע בנכדותיו שראו בו "סבא טוב". הוא ניצל אמון ויחס זה בצורה בזויה ומכוערת.

ראוי לציין את תסקיר שרות המבחן שנערך לבקשתנו מיום 13.2.00 בו אין המלצה טיפולית ומצוין בו הצורך בהגנה על קורבנותיו של המערער הגרים בסמיכות.

לאור כל האמור לא מצאנו מקום להתערב בעונש שהוטל על המערער.

לענין מצב בריאותו של המערער, על שלטונות הכלא לתת מלוא תשומת לבם, כדי להבטיח שהמערער יקבל את כל הטיפול הנדרש לו במחלותיו. נזכיר גם, שאם הנסיבות יצדיקו זאת, רשאי המערער לפנות בבקשה מתאימה לשחרורו על פי הוראות סעיף 49 (ד) לחוק העונשין הקובע סמכות לשר המשפטים, על פי המלצת ועדת השחרורים, לצוות על שחרור אסיר בכל עת בשל טעמים מיוחדים, כגון חולניותו המתמדת.

הערעור נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו בתאריך 27.4.00 עד לשעה 10:00 בבקר במחלקה הפלילית של בית המשפט המחוזי בחיפה.