רע"א 7138/99 פלוני נ. מדינת ישראל

המבקש נידון לשלוש וחצי שנות מאסר בפועל עקב הרשעתו בשורה של מעשים פליליים. ריצוי העונש נדחה מספר פעמים עקב מצב בריאותו של המבקש, אשר אומת בתעודות רפואיות.

ביום 27.4.2000 נתן שופט בית משפט זה (השופט י' אנגלרד) החלטה לפיה יידחה ביצוע העונש עד ליום 8.5.2000 וזאת לשם ביצוע צינתור במבקש. באותה החלטה נקבע:

"אם הצינתור אינו מתבצע עד ליום 7.5.2000, על המבקש להתייצב לריצוי עונשו ביום 7.5.2000. התנאי לעיכוב הביצוע הוא אשפוזו של המבקש בבית חולים עד ליום 8.5.2000 או עד ל7.5.2000, כמוסבר לעיל. אם ישוחרר המבקש מבית החולים לפני תאריכים אלה מסיבה כלשהי, הוא יתייצב מיד לריצוי העונש".

ביום 8.5.2000 הוגשה לבית המשפט בקשה נוספת ובה הודע לבית המשפט כי המבקש מאושפז במחלקה פנימית ב' בבית החולים כרמל וכי לא נערך לו צינתור, אולם עקב מצבו הרפואי אין לשחררו מבית החולים. נוכח הודעה זו נתקיים בפניי דיון ביום 9.5.2000. בעת הדיון ביקש בא-כוח התביעה כי על אף האישפוז, אורה להעביר את המבקש לבית הסוהר. לטענת בא-כוח המדינה, רמ"ח רפואה בשב"ס, ד"ר פלר, אישר כי על-פי הנתונים הרפואים של המבקש ניתן לאשפזו בבית החולים של שב"ס ולתת לו את הטיפול הדרוש.

לא ראיתי מקום להעתר לבקשת המדינה, שכן על-פי האישורים הרפואיים שהיו בפניי, המבקש היה מאושפז וסברתי שללא שמיעת פרטים מהגורם הרפואי שהורה על המשך אשפוזו, לא אוכל לצוות על המאסר המבוקש. זאת על אף העובדה שהמבקש הפר באשפוזו זה את החלטתו הנזכרת של השופט אנגלרד. בהסכמת שני עורכי הדין שהופיעו בפניי החלטתי לזמן את רופאו המטפל של המבקש, ד"ר כרמלי, וכן - על פי הצעת הסניגור - גם רופא ממחלקה פנימית ב' של בית החולים, כדי לקבל פרטים ביחס למצבו של המבקש, באשר לצורך להמשיך ולאשפזו בבית החולים, וביחס לתקופת הזמן הנדרשת לשם כך.הדיון נקבע תוך תיאום עם באי-כוח הצדדים ליום 15.5.2000.

היום, 14.5.2000, הגיעה מטעם הסניגוריה הודעה כי נבצר מן הרופאים להגיע לבית המשפט עקב השביתה. כמו כן הגיעה פנייה בכתב חתומה בידי סגנית מנהל המרכז הרפואי כרמל, ד"ר חן שפירא ממנה עולה כי בינתיים המבקש מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ לב ולא במחלקה פנימית. כך נאמר בהודעה זו:

"הנ"ל מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ לב עקב אוטם שריר הלב, וזאת לאחר שאושפז במחלקה פנימית. מצבו כעת דורש המשך השגחה ביחידה לטיפול נמרץ, וזאת עקב היותו לוקה במחלה קשה של כלי הדם בלב, הצרות המסתם הוותיני, תפקוד מופחת של שריר הלב וכן מחלה טרשתית של עורקי הצוואר".

עוד נאמר בהודעה כי

"לאור מצוקת כוח אדם אשר הינה חמורה ביותר כעת בגין השביתה, אין באפשרותנו להיערך לשליחת רופאים לעדות לפני כבודה בהתרעה כה קצרה".

לא נעלם מעיני הקושי שיש בזימונו של רופא הממלא תפקיד חיוני בבית החולים להתייצב בבית המשפט. אף על פי כן סברתי שזו הדרך היחידה למתן החלטה מבוססת ומושכלת בשאלת האפשרות לקבוע את מועד מאסרו של המבקש. עם זאת, כמובן שאם וככל שניתן יהיה להבהיר את העובדות ללא צורך להטריח רופא לבית המשפט - ייעשה כן.

לפיכך, הדיון שנקבע ליום 15.5.2000 יידחה.

המדינה תפנה באמצעות רמ"ח רפואה בשב"ס, ד"ר פלר, לבית החולים כרמל, בבקשה לקבל את הפרטים הנוגעים למצבו הרפואי של המבקש. לאחר העיון בתיקו הרפואי יתן ד"ר פלר חוות דעת מעודכנת ביחס לאפשרות לאשפז את המבקש בתנאים של שירות בתי הסוהר. בעקבות בירורים אלה, תגיש המדינה את תגובתה בכתב ביחס לעיכוב ביצוע המאסר, וזאת בתוך ארבעה-עשר יום ממועד קבלת החלטה זו. לאחר קבלת התגובה, אחליט בדבר הצורך לקיים דיון.

המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לידיעת ד"ר חן שפירא, סגנית מנהל המרכז הרפואי כרמל.