רע"א 715/06 רימונדה פישר נ. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

1.במסגרת בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית-משפט זה על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט נ' ישעיה) מיום 19.1.06, לפיה נדחתה בקשה לפטור מהפקדת ערבות צד ג' במסגרת עיכוב זמני של הליכי הוצאה לפועל (בתיק שמספרו 01-41534-04-0) עד למתן פסק-דין בה.פ. 691/05, הוגשה הבקשה הנוכחית להורות על עיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגד המבקשת.

2.המבקשת טוענת, כי סייעה למר אלחנן טננבוים (להלן: טננבוים), תחת כפייה מצידו, לקבל הלוואה מהמשיב, בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן: הבנק). המבקשת וטננבוים פנו לבנק והציגו בפניו מצג כאילו טננבוים ואשתו מבקשים לרכוש את דירתה של המבקשת ברחוב סנה 3א בבת ים, הידועה כחלקה 99, תת חלקה 12 בגוש 7156 (להלן: הדירה או הנכס). המבקשת הציגה עצמה כאשתו של טננבוים וחתמה על המסמכים כאילו הייתה אשתו. לדרישת הבנק, חתמה המבקשת בשמה שלה כבעלים, בעת מתן ההלוואה, על התחייבות לרישום משכנתא לטובת הבנק. כמו-כן, נרשם משכון על זכויותיהם האובליגטוריות של טננבוים ואשתו. משלא עמד טננבוים בתשלומי החזר ההלוואה, פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל כנגד טננבוים ואשתו. המבקשת צורפה להליכים אלה כצד ג'. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, הגיש הבנק בקשה למימוש משכון ולמינוי כונס נכסים על דירתה של המבקשת.

3.בעקבות זאת, הגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה על דרך המרצת פתיחה, בגדרה ביקשה, כי בית-המשפט יצהיר על בטלותו של"הסכם המכר" [כך במקור], הערות האזהרה והשעבוד הרובץ על הדירה שבבעלותה. כמו-כן, הגישה המבקשת בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שנקט הבנק עד להכרעה בתובענה שהגישה. הבנק הגיש תגובתו לבקשה וכיומיים לאחר-מכן, בטרם השיבה המבקשת לתשובת הבנק, דחה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט נ' ישעיה) את הבקשה נוכח סיכוייה הקלושים של תובענת המבקשת.

4.על החלטת בית-המשפט המחוזי הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית-משפט זה. בית-משפט זה (כבוד השופט א' גרוניס) החליט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות וקיבל את הערעור בקובעו, כי החלטת בית-המשפט המחוזי, שניתנה כיומיים לאחר הגשת תשובת הבנק, בלא שתשובת המבקשת הונחה בפניו, שללה מהמבקשת את זכותה הדיונית ומשכך, אין מנוס, אלא לקבל את ערעורה ולהשיב את התיק לבית-המשפט המחוזי. עוד הוסיף וקבע בית-משפט זה, כי אף לגופם של דברים נראה, כי: "יש מקום לתת את הדעת, במסגרת הדיון בבית המשפט המחוזי, על טענותיהם של בעלי הדין בדבר זכותו של הבנק לנקוט בהליכי ההוצאה לפועל, כל זאת על רקע פסיקותיו של בית משפט זה".

5.התיק הוחזר לבית-המשפט המחוזי, כאמור.

ביום 3.1.06 החליט בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט נ' ישעיה), כי יש להיעתר לבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל עד למתן פסק-דין בתובענה שהגישה המבקשת (ה.פ. 691/05), בכפוף להפקדת התחייבות עצמית וערבות צד ג' בסכום של 200,000 ש"ח.

או-אז, הגישה המבקשת בקשה לפטור מהפקדת התחייבות עצמית וערבות צד ג', כפי שקבע בית-המשפט המחוזי, אולם ביום 19.1.06 דחה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט נ' ישעיה) את הבקשה, ללא נימוקים.

6.מכאן בקשת רשות הערעור, במסגרתה הוגשה הבקשה הנוכחית להורות על עיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגד המבקשת, וזאת עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור.

7.לטענת המבקשת, היא הפקידה את ההתחייבות העצמית ללא שהות וכי כל שעומד בינה לבין עיכוב ההליכים, היא אותה ערבות, אשר ידה אינה משגת אותה בשל נסיבותיה. לטענתה, הינה אישה אלמנה וערירית, ללא קרובי משפחה ואין לה כל מקום מגורים חלופי מלבד הדירה נשוא בקשה זו, שהיא הנכס היחיד בבעלותה. כמו-כן, לטענתה, היא משתכרת סכומים נמוכים מאוד בעבודות מזדמנות ובשל העובדה, כי טננבוים סיבך אותה שלא בידיעתה בחובות גדולים ותיקי הוצאה לפועל רבים, שבגינם היא מוכרזת כחייבת מוגבלת באמצעים, המשלמת 100 ש"ח לחודש בלבד, ושאיתם נאלצה להתמודד לבדה לאחר עזיבתו את הארץ ונפילתו בשבי החיזבאללה, ואין כל סיכוי, כי תוכל לממן לעצמה מקום מגורים חלופי. עוד מוסיפה וטוענת המבקשת, כי מצבה הבריאותי התערער משמעותית בשנים האחרונות ובמיוחד בשנת 2000, בה נחטף טננבוים. כמו-כן, מצבה הבריאותי ממשיך להתדרדר כל העת בשל הנסיבות בהן היא שרויה, לרבות ניסיונותיו של הבנק לנשלה מדירתה. לטענתה, מצבה הנפשי רופף והיא מגלה נטיות אובדניות הולכות וגוברות, ככל שקרובה האפשרות שתישאר ללא קורת גג, שלא באשמתה.

מנגד, טוען הבנק, כי דין הבקשה להידחות. לטענתו, הרקע העובדתי לסכסוך בין המבקשת ובנק עוסק בנסיבות קיצוניות ויוצאות דופן בחריגותן כשהמבקשת, המודה בעצמה כי הייתה שותפה מלאה למעשי מרמה חמורים שבוצעו כלפי הבנק, תוך זיוף מסמכים וביצוע פעולות העולות כדי עבירות פליליות, אשר בגינם הגיש הבנק תלונה למשטרה ואשר מודה, כי הכספים שהוצאו מהבנק במרמה, שימשו אותה לפרעון חובותיה האישיים, עותרת לכך, שבית-המשפט יושיט לה סעד מן היושר. כמו-כן, טוען הבנק, כי דין הבקשה להידחות גם לאור סיכוייה הקלושים של בקשת רשות הערעור להתקבל, בין היתר, מאחר וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשיקול-דעתה של הערכאה הדיונית בענייני ערובה. עוד מוסיף וטוען הבנק, כי המבקשת הגישה בקשתה בחוסר תום-לב, תוך הסתרת עובדות מהותיות ותוך שיהוי וכי אין כל דחיפות בבקשתה. שכן, לטענתו, המבקשת לא טרחה לציין, בפני בית-המשפט המחוזי, כי כספי ההלוואה שניטלה מהבנק שימשו לפירעון ההלוואה שנטלה היא עצמה מבנק עצמאות.

8.לאחר עיון בבקשה ובטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כפי שיובהר להלן.

9.הכלל הרחב קובע, כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק-הדין. כך, למשל, יינתן עיכוב ביצוע כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב פסק-הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח' , פ"ד נ (1) 668, 672; ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה , פ"ד נ (5) 403).

10.באשר לעניינה של המבקשת - ומבלי לנקוט עמדה לגבי סיכויי בקשת רשות הערעור, ואפילו סברתי כי סיכויי בקשת רשות הערעור מאוזנים, שוכנעתי, כי באיזון בין הנזק העלול להיגרם לבנק בעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל ופינוי המבקשת מביתה לבין הנזק שייגרם למבקשת אם לא יעוכב הפינוי, ידה של המבקשת על העליונה. שכן, הבית נשוא הבקשה הינו בית-המגורים היחיד המשמש את המבקשת והנזק הכלכלי העלול להיגרם לה עם פינויה מן הבית, בשלב זה, ניתן להטבה על-ידי פיצוי כספי לבנק, וזאת כפי שקבע בית-המשפט המחוזי.

יחד עם זאת, ולאור נסיבותיה האישיות של המבקשת, כפי שתוארו לעיל, מצאתי לנכון להקל עמה ולחייבה בהפקדת ערבות צד ג' בסכום של 75,000 ש"ח בלבד.

11.נראה לי, כי בנסיבות העניין, הימנעות מפינוי המבקשת מביתה בשלב זה, עד למתן פסק-דין בתובענה שהגישה לבית-המשפט המחוזי, בכפוף להפקדת ערבות צד ג' בסכום של 75,000 ש"ח עד ליום 5.3.06, מאזנת כראוי בין האינטרס של הבנק, כי ישולם החוב ללא עיכובים לבין האינטרס של המבקשת להגנה על קניינה.

12.אשר-על-כן, הבקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל מתקבלת, במובן זה, שהבנק יימנע מהמשך הליכי פינוי המבקשת מביתה עד למתן פסק-דין בתובענה בבית-המשפט המחוזי, וזאת בכפוף לכך, שהמבקשת תפקיד ערבות צד ג' בסכום של 75,000 ש"ח, עד ליום 5.3.06.