רע"א 7155/07 חיים אטיאס נ. עדנה דניאלי

1.

המבקש פנה ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה להכריז עליו חייב מוגבל באמצעים, לאחד את התיקים נגדו וליתן צו תשלומים עד לקיומה של חקירת יכולת.

בקשתו נדחתה ע"י ראש ההוצאה לפועל באשקלון.

המבקש פנה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בבקשת רשות לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל – ובגדרה הגיש בקשה דחופה, במעמד צד אחד, לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור.

בית המשפט המחוזי (כב' השופט ו' זלוצ'ובר) נעתר לבקשת עיכוב הביצוע – תוך שהתנה זאת בהפקדת ערובה במזומן בסך 5,000 ש"ח וערבויות עצמיות של המבקש ושל צד שלישי.

המבקש פונה עתה בבקשת רשות לערער על אותה ההחלטה – וליתר דיוק, על מרכיב ההתנאה הכלול בה לפיו תנאי לתוקפו של עיכוב הביצוע יהיה בהפקדת 5,000 ש"ח במזומן. לטענתו הוא חסר אמצעים ואין בידו לגייס סכום זה.

2.

לאחר עיון בבקשה על נספחיה – החלטתי לדון בה מבלי לבקש תגובת המשיבה – ולדחות את הבקשה.

בית המשפט קמא נעתר למעשה לעיקר בקשתו של המבקש והורה על עיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל.

המדובר בבקשת סעד זמני בהליכי בקשת רשות ערעור ובמעמד צד אחד בלבד. שילוב נתונים זה מחייב מניה וביה התניית סעד זמני שכזה בהפקדת ערובה – ולו מינימאלית. שכן, מהצד השני נמצא לו הזוכה בתיקי ההוצאה לפועל שטרם אמר את דברו ואשר על פני הדברים הצו הזמני שניתן בהיעדרו עשוי להסב לו נזקים לא מבוטלים.

בנסיבות העניין מוצא אני על פני הדברים כי בית המשפט קמא איזן כראוי – ואף במידת החסד – את ההיבטים השונים בקובעו את גובה הבטוחות על הצד הנמוך ביותר.

לא מצאתי עילה או טעם שיצדיקו מתן רשות לערער על החלטה זו – ואני דוחה את הבקשה.

כפועל יוצא מכך נדחית בקשת הביניים לעיכוב ביצוע אותה ההחלטה.

משלא נתבקשה תגובת המשיבה – אין צו להוצאות.