רע"א 7160/01 אחים אוזן חברה לבנין פיתוח וייזום בע"מ נ. ר.מ. מתתיהו בע"מ ו

1.המבקשת מס' 1 היא חברה העוסקת בבניה ברחבי הארץ באמצעות עובדיה ובאמצעות קבלני משנה. המבקש מס' 2 הוא אחד מבעלי השליטה בה. המשיבות מס' 1-5 הן חברות העוסקות בעבודות בניה ואיטום שהיו קבלניות משנה של המבקשים במספר פרוייקטים והן נשלטות על ידי המשיב מס' 6. בין בעלי הדין נתגלעו מחלוקות כספיות שהועברו להכרעת בורר דן יחיד שנתן פסק בוררות. המבקשים עתרו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בבקשה לבטל את הפסק. בית המשפט המחוזי (השופטת ר' שטרנברג אליעז), בפסק דינו מיום 24.6.01, דחה את הבקשה ואישר את הפסק. המבקשים בקשו להרשות להם לערער. המשיבים השיבו על הבקשה.

2.בקשתם של המבקשים סומכת על שתי טענות עיקריות: האחת - הבורר חרג מסמכותו ; השניה - פסק הבוררות לקוי ויש לתקנו. הטענה הראשונה מושתתת על כך שההתקשרות בין המשיבה מס' 2 לבין חברה בשם "גני הררי" - שבה, בין היתר, דן הבורר - היא מחוץ לגדרי הבוררות והבורר לא היה מוסמך לפסוק לגביה. עוד טוענים הם לענין זה כי המשיבים לא תבעו במסגרת הבוררות את הסכום ששילמה גני הררי למשיבה מס' 2 ולפיכך חרג הבורר מסמכותו בכך שפסק למשיבים את הסכום. הטענה השניה מושתתת על כך שפסיקתו של הבורר בענין "גני הררי" היא בגדר "ליקוי בענין שאינו נוגע לגוף הסכסוך" ולפיכך יש לתקן את הפסק. זאת ועוד, הבורר לא דן בטענת המבקשים כי ההלוואה, שנטען כי ניתנה למבקשים, "לא היתה ולא נבראה" ובכך יש משום עיוות דין. גם מטעם זה היה על בית המשפט המחוזי להחזיר את הדיון לבורר להשלמה או תיקון כהוראת סעיף 24(5) לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968.

בתשובתם טענו המשיבים כי הבורר לא חרג מסמכותו וכי לא מדובר ב"פסק הלקוי בענין שאינו נוגע לגוף הסכסוך". אשר להלוואה, טוען בא כוח המשיבים, כי המדובר במחלוקת עובדתית שבה הכריע הבורר על בסיס הראיות שהובאו בפניו.

3.הטענות בדבר חריגת הבורר מסמכותו דינן להידחות. לפי הסכם הבוררות העבירו בעלי הדין את כל הסכסוכים להכרעת המוסד לבוררות עסקית, שהבורר פעל במסגרתו, ונקבע בפירוש כי הבורר מוסמך לדון ב"כל מחלוקת שקיימת בין הצדדים בקשר לעבודות שהיו קשורים בהם התובעת והנתבעים או מי מטעמם". מכאן שהבורר היה מוסמך לדון גם בפרוייקט "גני הררי", שהיה אחד מן הפרוייקטים שביצועם נמסר למשיבים על ידי המבקשים. יתר על כן, המבקשים הגישו לבורר בקשה לתקן את הסכום שפסק בענין "גני הררי" ומכאן שלא כפרו בסמכותו לדון לעצם הענין. מטעמים אלה גם הטענה בדבר ליקוי בפסק הבוררות בענין "גני הררי" אינה יכולה לעמוד. גם הטענה בדבר ההלוואה דינה להידחות. העיון בפסק הבוררות המפורט והמנומק מראה שהבורר בחן היטב את טענות בעלי הדין וכי מסקנותיו מעוגנות בחומר הראיות ובעדויות שהובאו לפניו. בית המשפט המחוזי סבר שאין מקום להשגותיהם של המבקשים נגד הפסק. כך סבורני גם אני.

4.הבקשה להרשות ערעור נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.