רע"א 7170/03 ברכה חמדני כהן נ. רפאל בלישה

1.המבקשת, כבת 37 שנים, הסובלת מפיגור שכלי קשה מלידה, נפגעה בתאונת דרכים ביום 7.8.00. עד לתאונה התגוררה המבקשת עם הוריה ועבדה במסגרת מוגנת. בעקבות התאונה אושפזה במחלקת השיקום בבית החולים הדסה הר הצופים. כשהשתחררה מן האשפוז, ביום 30.11.00, סירבה משפחתה להחזירה הביתה. על כן, נוצר צורך למצוא לה סידור שיקומי וסיעודי מתאים. מכוח חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט-1969 ( להלן: החוק ), פנו פקידי הסעד במשרד הרווחה ובעיריית ירושלים אל בית המשפט לענייני משפחה, על מנת שזה יכיר במבקשת כחוסה בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"א-1961. בית המשפט לענייני משפחה הכיר במבקשת כחוסה, והחליט על החזקתה במוסד "הכפר השבדי", בהתאם להמלצתה של ועדה מקצועית, לפי החוק. ועדה זו כללה פקידת סעד, פסיכיאטר, פסיכולוג, רופא ומחנך ( להלן: הוועדה המקצועית ).

2.במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי בתביעת המבקשת לפיצויים בגין תאונת הדרכים, הוחלט על מינויים של מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה והפסיכיאטריה כדי לקבוע את דרגת נכותה של המבקשת, במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. נכותה של המבקשת בתחום האורטופדי נקבעה בשיעור 80%, ונכותה בתחום הפסיכיאטרי נקבעה בשיעור 20% בנוסף לנכותה בתחום זה קודם לתאונה. בא כוח המבקשת ביקש למנות מומחה נוסף בתחום השיקום, כדי שיביע דעתו גם בשאלה איזה מוסד מתאים לאשפוזה של המבקשת. בקשה זו נדחתה. הנימוק לדחייה היה, שעניין בחירת המוסד בו תשהה המבקשת מסור לועדה המקצועית, בהתאם לחוק.

בבקשה זו לרשות ערעור, עתירת המבקשת היא להורות על מינוי מומחה שיבדוק את צרכי השיקום של המבקשת. הוחלט לדון בבקשה זו כאילו ניתנה רשות ערעור וערעור הוגש על פי הרשות שניתנה.

3.הנני סבור, שדין הערעור להתקבל. את צרכי השיקום של המבקשת ניתן להוכיח באמצעות מומחה רפואי בתחום השיקומי. מומחה זו יוכל להביא בפני בית המשפט תמונה מלאה של דרכי וצרכי השיקום של המבקשת עקב התאונה, וכן לחוות דעתו על המקום המתאים למבקשת למקורים בהתחשב בתאונה. זאת, כמובן, גם בהתחשב בנכותה הקודמת של המבקשת בגין היותה מפגרת בשכלה וכל המתבקש מכך. אין כלל בטחון, בודאי לא לגבי העתיד, שהטיפול במבקשת במסגרת חוק היסוד (טיפול במפגרים), תשכ"ט-1969, יענה על כל צרכי השיקום של המבקשת עקב מגבלותיה עקב התאונה. בנסיבות אלה, רצוי שתהיה בפני בית המשפט תמונה מלאה בנושא שיקומה של המבקשת.

4.הערעור מתקבל, והדיון מוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שימנה מומחה בתחום השיקום לבדיקת המבקשת ולמתן חוות דעת בנושא צרכי ודרכי השיקום שלה הקשורים בתאונת הדרכים.

המשיבים ישאו בהוצאות המבקשת בסכום של 10,000 ש"ח ומע"מ.