רע"א 7182/10 מעצ - החברה הלאומית לדרכים בישראל נ. דוד שחר ובניו (1995) בע

1.

בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ת' בזק-רפפורט) נתן החלטת ביניים ארוכה בהליך אזרחי, שהוגש על ידי המשיבה נגד המבקשים. המבקשים לא השלימו עם חלק נכבד מן הקביעות שבהחלטה ועל כן הגישו את בקשת רשות הערעור דנא.

2.

דינה של הבקשה להידחות. אכן, החלטת הביניים עשויה להשליך במידה לא קטנה על כיוונו של ההליך בהמשך הדרך. משמע, אם ההליך יימשך בהתחשב באמור בהחלטה, ואם בסופו של ההליך יוגש ערעור על פסק דין והערעור יתקבל באשר לנקודות המועלות בבקשת רשות הערעור, עלול להתברר שחלקו של ההליך נוהל לשווא. מנגד, קיימת אפשרות שיתברר כי אין ממש בטענותיהן של המבקשות. זאת ועוד, בהחלט ייתכן שגם אם בית משפט זה יכריע בבקשה, העניין יחזור אליו ממילא בעתיד בערעור על פסק הדין, ככל שמדובר בהכרעות עתידיות של הערכאה הדיונית. נקודה נוספת שיש לקחתה בחשבון היא שהמבקשות מציגות חלק מן הסוגיות העולות בבקשת הערעור כשאלות עקרוניות, בעלות השלכות רוחב. אם אומנם כך הוא, נראה שיהא צורך להכריע בבקשה במותב תלתא. המשמעות היא שתחלוף תקופה לא קצרה עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. בתקופת ההמתנה, כך נראה, לא יימשך הדיון בערכאה הדיונית. אפשר שבלא השהייה של הדיון, יגיע ההליך לסיומו בערכאה הדיונית במהלך התקופה. קיימים, אם כן, שיקולים לכאן ולכאן באשר לשאלה האם ראוי שערכאת הערעור תשקול התערבות לעת הזו. משכך, נראה לי שאין מקום לבחון את הבקשה לגופה בשלב הנוכחי.

3.

דומה שטוב תעשנה בעלות הדין אם תקבלנה את המלצתו של בית המשפט המחוזי להגיע להבנות על בסיס החלטתו, כך שניתן יהיה לסיים את ההליך. כל זאת, תוך שהמבקשות שומרות, כמובן, על טענותיהן. במלים אחרות, ניתן להגיע לסיכום על בסיס הקביעות שבהחלטה נשוא בקשה דנא, והכל בכפוף לפסיקה של בית משפט זה בערעור שיוגש.

4.

הבקשה נדחית בלא שנתבקשה תשובה.