רע"א 7182/98 מרסל וובר נ. סוזן רוס

1.המנוחה, גברת מילי וובר ז"ל ( להלן: המנוחה ) נפטרה בניו יורק ביום 14.3.98 ונטמנה בישראל, בבית העלמין בקרית שאול. למנוחה היו בישראל שלושה חשבונות בנקים: חשבון אחד בבנק הפועלים, חשבון שני בבנק המזרחי וחשבון שלישי בבנק דיסקונט ( להלן: החשבונות ); וכן דירה ברחוב קריניצי 80 ברמת גן ( להלן: הדירה ). בנה של המנוחה ( להלן: המבקש 1 ) היה שותפה של המנוחה בחשבונות. זמן לא רב לפני פטירתה, הוסיפה המנוחה לחשבון בבנק דיסקונט, את שמו של המבקש 2, נכדה ובנו של המבקש 1.

המנוחה הותירה אחריה צוואה מיום 14.12.97, בה ציוותה את עזבונה לבתה ( להלן: המשיבה ) ולמבקש 1 בחלקים שווים, כשהדירה תיכלל בחלקו של המבקש 1.

2.ביום 26.5.98, עתרה המשיבה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה ליתן פסק דין הצהרתי, לפיו יוכרז כי כל הנכסים הנושאים את השם מילי וובר, לרבות כספים, חסכונות, מט"ח וניירות ערך המופקדים בחשבונות, וכן הדירה ותכולתה, שייכים לעזבון, ואין לחלק את הנכסים הללו, אלא במסגרת קיום צוואתה של המנוחה. במקביל, נתן בית המשפט המחוזי, לבקשת המשיבה במעמד צד אחד, צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים לעשות כל פעולה בחשבונות הבנק או בדירה של המנוחה.

על החלטה זו הוגשה הבקשה למתן רשות ערעור אשר בפני.

3.עיינתי בכתבי טענות הצדדים על נספחיהם, ובאתי למסקנה כי המבקשים לא הצביעו על טעמים שיצדיקו התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי על דרך ביטולו של צו המניעה הזמני. אף כי אין מניעה, שבסיומו של ההליך בפני בית המשפט המחוזי ייקבע, כי הנכסים השנויים במחלוקת בין הצדדים, אינם מהווים חלק מעזבונה של המנוחה, בשלב זה, כששאלות נכבדות אשר במחלוקת מחכות להכרעה בהן, טרם מונה מנהל לעזבון וטרם שולמו חובות העזבון, יש להקפיא את מצב הנכסים ולמנוע נטילה מהנכסים אשר טרם הוכרע למי הזכויות בהם.

המסגרת הראויה לדון בטענות השונות שהועלו על ידי הצדדים בבקשה למתן רשות ערעור זו - כגון, קביעת ברירת הדין או שאלת קיומו של מסמך לפיו מוסכם על המשיבה והמבקש 1, כי נכסי העזבון כוללים כל רכוש שבו מופיע שמה של המנוחה ללא קשר לשותפות עם ילד זה או אחר - היא ההליך העיקרי המתנהל בפני בית המשפט המחוזי.

הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.