רע"א 724/06 חנן קופלוביץ נ. קצין התגמולים,משרד הבטחון

1.המבקש שירת בשירות קבע כבוחן רכב בחיל החימוש. המבקש לוקה בפגם מולד בכפות שתי רגליו. כתוצאה משירותו הצבאי חלה החמרה במצב רגלו הימנית של המבקש והמשיב הכיר בהחמרה זו בשיעור מחצית מדרגת נכותו הכוללת. הוועדה הרפואית העליונה (להלן: "הוועדה") דחתה בשעתו את ערעורו של המבקש וקבעה, כי בניגוד לטענותיו, לא היו לו שברים בכף הרגל הימנית ולא כווית קור. על קביעה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ש' ברלינר), שקבע כי יש להחזיר את הדיון לוועדה, שכן "נראה שקביעה זו היא מוטעית שכן שברים היו וכך גם כוויות קור". בהתאם לכך נדון עניינו של המבקש בשנית בפני הוועדה. הוועדה קבעה כי "השברים" הינם מצב של ניסור כירורגי של עצמות המסרק ואינם כתוצאה מחבלה. הניסור נעשה במסגרת ניתוח לתיקון כף רגל קעורה, והעצמות התחברו במלואן. בעניין כוויות הקור לא מצאה הוועדה כל תיעוד, ואולם לאור פסק הדין של בית המשפט, קבעה שאין כוויות הקור משפיעות על מצב כף הרגל הימנית כיום וגם בחוות הדעת שהגיש המבקש לא נקבעה נכות הקשורה לכוויות הקור בכף הרגל. לפיכך הותירה את קביעת נכותו של המבקש בשיעור של 20%. על החלטה הוועדה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט (כב' השופט ברלינר) לא ראה כל סיבה שלא לקבל את הסברי הוועדה ולפיכך דחה את הערעור. על פסק הדין הגיש המבקש את הבקשה שבפניי ובה הוא טוען כי בניגוד לדין "איחדה" הוועדה 3 פגימות שמצא המומחה הרפואי מטעמו, אך התעלמה מהפגימה הרביעית בקובעה את אחוזי הנכות, וכי בית המשפט התעלם מטיעון זה של המבקש.

2.לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטת בית המשפט קמא הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. קביעת אחוזי נכות רפואית מצויה בסמכותה של הוועדה והיא אינה מחויבת לקבל את האמור בחוות הדעת הרפואית שהגיש המבקש. הוועדה התייחסה לחוות הדעת ובניגוד לאמור בה וקבעה כי כל הדפורמציות בכף הרגל והבהונות "הינן חלק מהמצב המולד של כף הרגל", וכי לא חלה החמרה במצבה. לפיכך, החליטה, כאמור, להותיר על כנה את קביעתה הקודמת בדבר שיעור נכות של 20%. מדובר בקביעה מקצועית שאין להתערב בה ובדין פסק כך בית המשפט המחוזי. הבקשה אף אינה מעלה נושא משפטי החורג ממחלוקת הצדדים, אשר בשכמותו נשקלת רשות ערעור בגלגול שלישי (בר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה), פ"ד לו(3) 123). לפיכך דין הבקשה להידחות.