פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 728/08
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקש:
יצחק בן עמי
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד
יאיר כהן ,הנאמן על ענייני החייב
2. כונס הנכסים הרשמי
3. עו"ד מ. קידר, מפרק החברה הנושה
בקשת רשות ערעור על החלטות בית
המשפט המחוזי בירושלים בפש"ר 2268/05 מיום 8.1.08 ומיום 9.1.08 שניתנו
ע"י כב' השופט י' שפירא
בשם המבקש: עו"ד תמר
רובין
החלטה
1.בקשת רשות הערעור מכוונת נגד החלטות של בית המשפט המחוזי בירושלים בנושא דיור חלוף למבקש, שהינו פושט רגל. בגדרה של הבקשה עתר המבקש לעיכוב פינויו מדירת מגורים. מועד הפינוי הוא יום 4.2.08. ביקשתי את תשובותיהם של המשיבים לבקשה לעיכוב ביצוע. משהונחו התשובות בפניי החלטתי להכריע בבקשה לרשות ערעור.
2.חובותיו של המבקש מסתכמים בסכומים ניכרים. בקופת פשיטת הרגל יש אלפי שקלים בודדים. המבקש משלם סך של 400 ש"ח מידי חודש לפקודת פשיטת הרגל. המבקש מתגורר בבית מגורים גדול מאוד. עימו מתגוררת בתו, שהינה בת 13 שנים. הזכויות בבית משותפות למבקש ולגרושתו. יוער, כי משהוכרז המבקש פושט רגל הוקנו זכויותיו לנאמן, הוא המשיב 1. שוויו של הבית מסתכם במאות אלפי דולרים. המבקש עתר לקבל סכום של 250,000 דולר מן התמורה של מכירת הבית לצורכי דיור חלוף. בהחלטה מיום 18.7.07 הקציב בית המשפט המחוזי למטרה זו סכום של 100,000 דולר. בהמשך ניתנו החלטות נוספות בנושא. בדיון שנערך ביום 4.11.07 הושגה הסכמה כי פינויו של המבקש מן הדירה יתבצע לא יאוחר מיום 1.1.08. כחודש וחצי לאחר מכן עתר המבקש לעיכוב הפינוי. לטענתו הוא לא הצליח למצוא דיור חלוף, מה גם ששער הדולר ירד בתקופה האחרונה, כך שהסכום המיועד לדיור חלוף קטן באופן משמעותי. עוד טען המבקש כי קיימת בעיה של מימון לתקופת ביניים, עד שיתקבלו הכספים ממכירת הבית. לפיכך עתר המבקש לדחיית הפינוי עד למציאת פתרון של סידור חלוף ולחלופין כי יישאר בבית עד למכירתו בכפוף למתן ערבויות לפינוי. בהחלטות מן הימים 8.1.08 ו-9.1.08 נקבע כי הפינוי יתבצע ביום 4.2.08 וכי אין מקום לעיכוב נוסף של הפינוי.
3.דעתי היא שבנסיבות העניין צדק בית המשפט משהורה על פינויו של המבקש מן הבית. בית המשפט שעל פשיטת הרגל נתן בעבר החלטות בעניין הדיור החלוף והמבקש לא השיג עליהן. אכן, בגדר הליכי פשיטת רגל ניתן לעתור לעיון מחדש (סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980). אולם ברור, כי בית המשפט ייעתר לבקשה כאמור רק מנימוקים טובים וראויים. בענייננו הסכים המבקש עצמו ביום 4.11.07 להתפנות מן הבית לא יאוחר מיום 1.1.08. הוא אמור היה להיות מודע לקשיים השונים עליהם הוא מצביע כיום, ולמצער לגבי עיקרם, כבר מעת שניתנה ההחלטה בעניין דיור חלוף ביום 18.7.07. בנסיבות אלה הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור. ברם, נוכח העובדה שהפינוי אמור להתבצע ביום 4.2.08, כלומר בעוד יום אחד, נוצר מטבע הדברים קושי. על כן, נראה לי לנכון ליתן למבקש ארכה של 45 ימים נוספים על מנת שיוכל להתארגן לפינוי. בקשת רשות הערעור נדחית איפוא, בכפוף לאמור לעיל בעניין מועד הפינוי. ממילא אין צורך להידרש לבקשה לעיכוב ביצוע.
בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ז בשבט התשס"ח
(3.2.2008).
ש ו פ ט