רע"א 7285/09 לירון הפנר נ. מרדכי נאור

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ר' לבהר שרון), לפיה הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע החלטת בית משפט השלום בתל אביב בכפוף להפקדת 75,000 ₪ במזומן או ערבות בנקאית צמודה.

2.

המשיב הלווה לאביה של המבקשת סך של 100,000 ₪, ובגין החוב נרשם משכון על זכויותיה של אם המבקשת בדירת מגורים ברמת גן בה מתגוררים כיום המבקשת, אחיה ואביה. לאחר מות האם בפברואר 2005, ירשה המבקשת את זכויותיה בדירה. ביוני 2005, החל המשיב בהליכים למימוש משכון. המבקשת הגישה כנגד המשיב תביעה לסעד הצהרתי

במסגרתו התבקש בית המשפט להצהיר כי המשכון חסר תוקף ועל כן אין עילה לנקיטת הליכי הוצאה לפועל למימוש דירת המגורים. בתום הדיון הכריע בית משפט השלום כי דין התובענה להידחות, והמשיב רשאי להמשיך בהליכי מימוש המשכון. לבקשת המבקשת, ניתנה החלטה ביום 23.3.09 המעכבת את ביצוע פסק הדין בכפוף להפקדת סכום החוב נשוא פסק הדין.

על פסק דינו של בית משפט השלום הוגש ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי. לאחר הגשת הערעור הוגשת בקשה נוספת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום מכוח תקנה 468 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ). ביום 29.6.09 קבע בית המשפט המחוזי כי יינתן עיכוב ביצוע של החלטת בית משפט השלום בתל אביב בת"א 18668/07 מיום 29.12.08, בכפוף להפקדת 75,000 ₪. על החלטה זו הוגשת בקשת רשות הערעור שבפניי.

3.

בבקשה נטען כי סיכויי הערעור טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה בברור לטובת המבקשת מפאת שמדובר בדירת מגורים יחידה של המבקשת ובני משפחתה, על כן טוענת היא שלא ראוי היה להתנות את עיכוב הביצוע בנסיבות העניין. במקביל, נטען כי האינטרסים של המשיב בדירה אינם אישיים אלא עסקיים גרידא, ולא יגרם לא כל נזק במידה ויעוכב פסק הדין. זאת במיוחד נוכח העובדה ששווייה של הדירה גבוה מסכום החוב הלכאורי ואין חשש שהדירה תאבד מערכה בתקופת ההמתנה.

4.

דין הבקשה להידחות. כידוע, ההכרעה בשאלת עיכוב ביצועו של פסק דין מורכבת מאיזון ושקלול בין שיקולי מאזן הנוחות לבין סיכויי הערעור. בענייננו, מורה פסק הדין על פינויו של נכס. משכך, השיקול העיקרי אותו יש לבחון הינו שיקול מאזן הנוחות. בניגוד למקרים בהם עומדת זכותו של אדם לדיור וקורת גג למול אינטרסים כלכליים של אחר, במקרה זה המבקשת אינה מעלה טענות בנוגע למצבה הכלכלי המקשה עליה לעמוד בסכום ההפקדה לו כפוף עיכוב הביצוע. משכך, המאזן הינו בין האינטרס הכלכלי של המשיב שהוא הזוכה בהליך הדיוני, לבין האינטרס הכלכלי של המבקשת ממנה נדרשת הפקדת המזומנים. המבקשת לא הביאה כל הוכחה לקשיים כספיים המונעים ממנה את הפקדת הסכום עליו הורה בית משפט המחוזי, או לכך שיגרם לה נזק בלתי הפיך במידה ויופקד הסכום, אלא הסתפקה באמרות כלליות בעלמא. סכום ההפקדה נותר בידי קופת בית המשפט, ובמידה ותזכה המבקשת בערעור, יושב לה הסכום המלא.

5.

שתי הערכאות דלמטה בחנו את נסיבות המקרה ואיזנו בין השיקולים השונים המעורבים בהחלטה, וקבעו כי הכפפת עיכוב הביצוע להפקדה מהווה איזון ראוי בין האינטרסים של הצדדים. על כן, אייני רואה מקום להתערב בהחלטה.

6.

נוכח האמור, בקשת רשות הערעור נדחית. משכך מתייתרת גם הבקשה לעיכוב ביצוע בתקופת הביניים. משלא התבקשה תגובה – אין צו להוצאות.