פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
729/22
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
משרד הביטחון – קצין התגמולים
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 23.12.2021 בע"ו 14975-07-21
שניתן על-ידי כבוד השופטת
ע' ורבנר
בשם המבקש:
עו"ד שחר המאירי
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 23.12.2021 (ע"ו 14975-07-21, השופטת ע' ורבנר ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגיש המבקש על החלטתה של הוועדה הרפואית העליונה הפועלת על-פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן בהתאמה: הוועדה הרפואית העליונה ו- חוק הנכים ) מיום 21.3.2021.
2.
המבקש, יליד 1976, שירת בצה"ל בין השנים 1997-1995. מבלי לפרט בנוגע להליכים קודמים הנוגעים להכרה בנכותו, יצוין כי החל משנת 2006 למבקש נכות נפשית מוכרת על-פי חוק הנכים בגין הפרעת אישיות, בשיעור של 30%.
3.
ביום 26.7.2020 המבקש פנה בבקשה להכיר בהחמרה בנכותו המוכרת. במסגרת בקשתו ציין המבקש, בין היתר, כי ועדה רפואית הפועלת לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי ) קבעה בשנת 2014 שהוא סובל מנכות נפשית בשיעור של 50% ושדרגת אי-הכושר שלו היא בשיעור של 100%. בהמשך לכך, המבקש נבדק על-ידי ועדה רפואית מחוזית, שקבעה כי לא התרחשו שינוי או החמרה במצבו שמקורם בנכותו המוכרת. המבקש ערער על כך לוועדה הרפואית העליונה שסמכה ידיה על אותה מסקנה וקבעה כי אין מקום לחרוג מההחלטה שהתקבלה בעניינו בשנת 2006.
4.
המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטתה של הוועדה הרפואית העליונה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בציינו כי הטענות שהועלו בו נוגעות לעניין שבמומחיות רפואית. עוד עמד בית המשפט המחוזי על השוני בתקנות הרלוונטיות מכוח חוק הביטוח הלאומי ומכוח חוק הנכים. בסיכומו של דבר, בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש לא הצביע על פגם משפטי המאפשר לו להתערב בהחלטתה של הוועדה הרפואית העליונה.
5.
בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקש מקרה זה מעלה שאלות עקרוניות בנוגע לפרשנותן של הוראות הדין הרלוונטיות וכן באשר ליחס בין קביעותיה של הוועדה הרפואית הפועלת מכוח חוק הביטוח הלאומי לבין קביעותיה של הוועדה הרפואית הפועלת מכוח חוק הנכים.
6.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. חרף ההבנה למצבו של המבקש, הבקשה דנן איננה עומדת באמות המידה המצדיקות מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". טענותיו של המבקש נדונו על ידי הערכאות הקודמות, והן נטועות היטב בנסיבותיו הפרטניות של המקרה, ללא היבטים עקרוניים. כמו כן, אף לא התרשמתי שנגרם למבקש עיוות דין. באשר להיבטים שהוצגו כעקרוניים, יוער כי מן המפורסמות הוא שבמישור המשפט המצוי ההסדרים מכוחו של חוק הנכים אינם מקבילים להסדרים מכוח חוק הביטוח הלאומי (ראו למשל: בג"ץ 5304/02 ארגון נפגעי תאונות עבודה ואלמנות נפגעי עבודה בישראל נ' כנסת ישראל , פ"ד נט(2) 135 (2004)).
7.
סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ז' באדר א התשפ"ב (8.2.2022).
ש ו פ ט ת