פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7316/10
בפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
עמיחי תירוש
נ ג ד
המשיבים:
1. דורון שפר
2. טליה שפר
בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו
של בית משפט המחוזי בתל אביב מיום 20.7.10 בע"א 1516-06 שניתן על ידי כבוד
השופט איתן אורנשטיין
בשם המבקש:
עו"ד שלומי תורג'מן
ועו"ד יזהר לוי
החלטה
1.
מונחת בפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט המחוזי לפיו נדחה ערעורו של המבקש על פסק הדין של בית משפט השלום בגדרו נדחתה תביעת המבקש נגד המשיבים לתשלום שיקים בסך 83,373 ₪ שנתקבלו עבור דמי שכירות.
המבקש השכיר למשיבים מבנה ביפו וקיבל מהם עשרה שיקים מראש. בשל פגמים ולקויים במושכר עזבו המשיבים בטרם סיום חוזה השכירות את המושכר וביטלו את השיקים בגין יתרת תקופת השכירות. המבקש הגיש את השיקים להוצאה לפועל. לנוכח התנגדות המשיבים לבצוע השטר בשל טענות בדבר כשלון התמורה, הועבר ההליך לבית משפט השלום. האחרון נתן אמון בגרסת המשיבים וקבע כי הסכם השכירות הופר הפרה יסודית על ידי המבקש, אשר הסתיר מהמשיבים חלק מהלקויים ולא עשה די לתיקונם. בית משפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש. נקבע כי הסכם השכירות הופר על ידי המבקש באופן המקנה למשיבים זכות לבטלו. זאת בעקבות הלקויים השונים שנתגלו בדירה ובכללם חדירת רוח ומי גשמים לתוכה, בעיות אינסטלציה שגרמו לצחנה שתיקונם לא צלח ועוד. בית משפט המחוזי אישר את פסיקתו של בית משפט השלום. הודגש, כי הליקויים הרבים בדירה, שלא תוקנו כנדרש, מנעו שימוש רגיל וסביר במושכר. מכאן הבקשה שבפניי.
המבקש פירט בהרחבה את טענותיו שנדונו בערכאות הקודמות. לגישתו, בית משפט השלום והמחוזי קבעו הלכה חסרת תקדים לפיה כל שוכר יכול להתקשר בהסכם שכירות ולאחר מספר חודשים לטעון טענה של כשלון תמורה ולסיים את הסכם השכירות. זאת אף מבלי שההסכם בוטל כדין. נטען כי לא הוכח כשלון תמורה מלא -
מה גם שהמבקש תיקן חלק מהליקויים כנדרש.
2.
בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין ערעור בזכות. על המבקש להראות כי קיימת עילה משפטית להעניק לו זכות ערעור. כלל זה נכון ביתר שאת עת עסקינן בגלגול שלישי. הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים המעוררים סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). המבקש לא הצביע על כל שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם הפרטני של שני הצדדים. מדובר בהכרעה שעיקרה קביעות עובדתיות פרטניות בנוגע לחוזה השכירות שנכרת בין הצדדים. קביעות בית משפט קמא נומקו באופן מפורט ומבוססות היטב בחומר הראיות. שתי הערכאות שדנו בעניין הגיעו לתוצאה דומה לפיה הסכם השכירות הופר בצורה יסודית על ידי המבקש לנוכח הלקויים הרבים שנתגלו בדירה. מכאן, לא מצאתי כל טעות משפטית המצדיקה להעניק למבקש רשות ערעור.
3.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום,
כ"ג בחשון התשע"א (31.10.10).
ש ו פ ט