פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7319/10
רע"א
7338/10
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשת ברע"א 7319/10:
דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ
נ ג ד
המשיבים ברע"א 7319/10:
1. ראובן ברון
2. מישל לוסטיגמן
3. אגד אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ
4. היועץ המשפטי לממשלה
המבקשת ברע"א 7338/10:
אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ
נ ג ד
המשיבים ברע"א 7338/10:
1. ראובן ברון
משיבים פורמליים:
2. מישל לוסטיגמן
3. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם
מוגבלות
4. דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ
5. היועץ המשפטי לממשלה
בקשות רשות ערעור על החלטת בית
המשפט המחוזי בירושלים, בת.א. 9177/07, מיום 18.7.10, שניתנה על ידי כבוד השופט
י' ענבר
בשם
המבקשת ברע"א
7319/10,
והמשיבה 4
ברע"א
7338/10:
עו"ד אהרן
מיכאלי; עו"ד יהודה רוזנטל;
עו"ד
חן סולומון
בשם
המבקשת ברע"א
7338/10,
והמשיבה 3
ברע"א
7319/10:
עו"ד גד
טיכו; עו"ד לירית בארי
החלטה
1.
בפניי שתי בקשות רשות ערעור על החלטה אחת של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' ענבר) לקבל את בקשתם של המשיבים 2-1 (בשתי בקשות רשות הערעור) לאשר הגשתה של תובענה ייצוגית. מדובר בתובענה ייצוגית בה נטען כי המבקשות, המפעילות שירותי תחבורה ציבורית, מפירות חובות המוטלות עליהן לעניין הנגשה של תחבורה ציבורית עירונית לעיוורים וללקויי ראייה.
2.
סבורני, כי במקרה הנוכחי אין מקום לדון בטענות לגופן לעת הזו. משמע, דינן של הבקשות להידחות, תוך שהמבקשות יוכלו, כמובן, להעלות הטענות אם וכאשר העניין יגיע לבית משפט זה לאחר סיומו של ההליך בערכאה הדיונית. השיקולים הרלוונטיים לעניין דיון לגופה בבקשת רשות ערעור על החלטה לאשר תובענה ייצוגית נדונו לפני כמחצית השנה בבית משפט זה (רע"א 8761/10 סלקום ישראל בע"מ נ' פתאל (לא פורסם, 6.5.2010)). איני רואה צורך לחזור על הדברים. אסביר בקצרה מדוע לטעמי במקרה הנוכחי אין מקום להתערבות של ערכאת הערעור בשלב הנוכחי. ראשית, עיון בחומר מלמד כי בנקודות לא מעטות אין כלל מחלוקת בין בעלי הדין. שנית, ובהמשך לנקודה שצויינה, נראה כי לאור המחלוקת המצומצמת ראוי ורצוי כי יושג הסדר מוסכם (אף בית המשפט המחוזי הביע תקווה שיושג הסדר – פיסקה 106 להחלטתו). יצויין כי נוכח אופיו וטיבו של הסכסוך נטל היועץ המשפטי ממשלה חלק בהליך. תרומתו עשויה לסייע להשגתו של הסדר (זאת בצד תרומתו לכך שגורמים שלטוניים שונים יעשו את הנדרש מצידם לקיום החובות באשר להנגשה של התחבורה הציבורית לעיוורים וללקויי ראייה). שלישית, התערבות של ערכאת הערעור לעת הזו עלולה להביא לעיכוב מיותר בדרך להסדר.
3.על יסוד הטעמים שצויינו, הנני מחליט לדחות את בקשות רשות הערעור, בלא שנתבקשו תשובות. יש לקוות כי המעורבים ישכילו אכן להגיע להסדר מוסכם לרווחתם של העיוורים ולקויי הראייה.
משלא נתבקשו תשובות, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ג בכסלו התשע"א (30.11.2010).
ש ו פ ט