החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 7327/00 אשר חברה לצמיגים בע"מ נ. נועם ארליך

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · צירוף נתבע נוסף לאחר סיום קדם המשפטבקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי שדחה בקשה לצירוף יצרנית הצמיגים כנתבעת נוספת ושהורה לדון בצירוף חוות דעת מומחה. נקבע כי הבקשה לצירוף הוגשה באיחור ניכר לאחר סיום קדם המשפט, ללא טעם מיוחד המצדיק זאת. המבקשת חויבה בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.

העובדות

המבקשת, יבואנית ומשווקת צמיגים, נתבעה בתביעת נזיקין על ידי עובד לשעבר שטען לנזקים מהמגע עם הצמיגים. המבקשת ביקשה לצרף את היצרנית כנתבעת נוספת כשנתיים לאחר סיום קדם המשפט וחמש שנים לאחר פתיחת ההליך. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, וכן הורה לדון בצירוף חוות דעת מומחה ביום הדיון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להרשות ערעור על החלטה שדחתה בקשה לצרף נתבעת נוספת לאחר סיום קדם המשפט?
  2. 2.האם יש לקבל בקשה לצירוף נתבע נוסף שהוגשה באיחור ניכר, מבלי שנמצא טעם מיוחד להצדיק את האיחור?

הלכות

  1. 1

    בקשה לצירוף נתבע נוסף שהוגשה לאחר סיום קדם המשפט דינה להידחות, שכן הפתח ננעל מכוח תקנה 149(ב) ולא הוצג טעם מיוחד המסביר את האיחור, או מה שמצדיק את הצירוף בשלב זה, או מניעת עיוות דין.

    ״המבקשת הגישה את בקשתה לצרף את מישלין כשנתיים ימים אחרי שנסתיים קדם המשפט.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    איחור ניכר בהגשת בקשת צירוף, ללא הסבר מספיק, מצדיק דחייתה גם מבלי להסתמך על הוראת תקנה 149(ב).

    ״די היה באיחור זה - גם בלי הוראת תקנה 149(ב) - כדי לדחות את הבקשה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תקנה 149(ב)
  • קדם משפט
  • טעם מיוחד
  • עיוות דין
  • רשות ערעור
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"א

7327/00

בפני:

כבוד

השופט י' טירקל

המבקשת

:

אשר

חברה לצמיגים בע"מ

נגד

המשיב

:

נועם

ארליך

בקשת

רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי

בתל

אביב-יפו בבש"א 23683/00, ת.א. 1313/95

שניתנה

ביום 28.9.00 על ידי כבוד השופט

ד"ר

ע' אזר

בשם

המבקשת: עו"ד מ' זוכוביצקי

החלטה

1.המשיב - שהיה עובד של המבקשת - הגיש בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעה נגד המבקשת - שהיא חברה המייבאת ומשווקת צמיגים - לחייבה לפצותו עבור הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מן המגע שלו עם הצמיגים. המבקשת ביקשה לצרף כנתבעת נוספת את מישלין חברה לצמיגים בע"מ (להלן - "מישלין"), שהיא היצרנית של הצמיגים. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ד"ר ע' אזר), בהחלטתו מיום 28.9.00, דחה את בקשתה. עוד ביקשה המבקשת לצרף חוות דעת של מומחה מטעמה. בהחלטתו מיום 12.9.00 הורה בית המשפט כי "נושא צירוף חוות הדעת יידון ביום הדיון".

המבקשת ביקשה להרשות לה לערער על שתי ההחלטות.

2.דינה של הבקשה להידחות.

המבקשת הגישה את בקשתה לצרף את מישלין כשנתיים ימים אחרי שנסתיים קדם המשפט. עם סיומו ננעל בפניה הפתח להגשתה, מכוח תקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984- (להלן - "תקנה 149(ב)"). המבקשת לא הראתה שבידיה "מפתחות" לפתיחתו של הפתח שננעל: טעם שניתן לראות בו טעם מיוחד המסביר את איחורה, או שיש בו כדי להצדיק את הצירוף בשלב זה, או שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין. הוראת תקנה 149(ב) איננה דבר של מה בכך ואין בעל דין רשאי לדוש אותה בעקבו.

זאת ועוד. בקשת הצירוף הוגשה כחמש שנים אחרי שנפתח המשפט, שכמעט הגיע לסיומו, בלי שניתן הסבר מספיק מדוע לא דאגה המבקשת לבדוק את הצמיגים עם הגשתה של התביעה נגדה; אף על פי שהתביעה הושתתה, כאמור, על הטענה שהנזקים נגרמו עקב מגעיו של המשיב עם הצמיגים. די היה באיחור זה - גם בלי הוראת תקנה 149(ב) - כדי לדחות את הבקשה.

לא מצאתי ממש בטענתה של המבקשת, כי החלטתו של בית המשפט בענין צירוף חוות דעת של מומחה מטעמה תמנע ממנה "להתכונן ולהתארגן לקראת עדותו של המומחה", ואני דוחה אותה.

3.הבקשה להרשות ערעור נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, י"ח בתשרי תשס"א

(17.10.00).

ש

ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00073270.

M01

- /מפ

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 23683/00

הלכות

  1. 1בקשה לצירוף נתבע נוסף שהוגשה לאחר סיום קדם המשפט דינה להידחות, שכן הפתח ננעל מכוח תקנה 149(ב) ולא הוצג טעם מיוחד המסביר את האיחור, או מה שמצדיק את הצירוף בשלב זה, או מניעת עיוות דין.
  2. 2איחור ניכר בהגשת בקשת צירוף, ללא הסבר מספיק, מצדיק דחייתה גם מבלי להסתמך על הוראת תקנה 149(ב).