רע"א 7342/04 אהרון סולומון נ. ברוך אבוקרט,עו"ד

1.מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.7.04. כמו כן, הובאה בפניי תשובה בכתב של המשיב. שמעתי אף טיעון קצר בעל פה. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות.

2.החלטתו של בית המשפט המחוזי כוללת שני מרכיבים ואתייחס אליהם בנפרד. המרכיב האחד נוגע לתביעת חוב שהגיש המבקש למפרק, הוא המשיב. בית המשפט המחוזי קבע, כי תביעת החוב לא תידון כמקובל על ידי המפרק, אלא שעל המבקש הטוען כי הוא נושה להגיש תביעה בפני בית המשפט המוסמך ואילו המפרק יוכל להתגונן בפני התביעה. בין אם ההחלטה האמורה מתייחסת לתביעת החוב כולה ובין אם למרכיב של דמי שכירות, הרי אין ההחלטה יכולה לעמוד. הדין קובע, כי תביעת חוב צריכה להיות נדונה על ידי המפרק (או הנאמן בפשיטת רגל). זו הדרך הרגילה וכך יש לנהוג. איני רואה צורך להתייחס לשאלה האם במקרים חריגים ויוצאי דופן רשאי בית המשפט להפנות תביעת חוב לבירור במסגרת הליך אזרחי רגיל. ברי, כי המקרה הנוכחי איננו יוצא דופן ואין שונה הוא מאלפים רבים של תביעות חוב, הנדונות בפני בעלי תפקיד.

3.המרכיב האחר בהחלטה נוגע לדרישתו של המבקש לתשלום דמי שכירות או דמי שימוש ראויים לאחר תחילת הפירוק, וביתר דיוק לתקופה של כ-3 חודשים מעת שנתמנה מפרק זמני. הנושא האמור חוזר לבית משפט זה בסיבוב שני. במהלך של דיון מקדמי בערעור קודם (ע"א 797/04) ביום 30.5.04 בפני חברתי הנכבדה, השופטת מ' נאור, הוסכם על ידי בעלי הדין כי התיק יחזור לבית המשפט המחוזי על מנת שזה יקבע אם מגיעים למבקש דכאן דמי שכירות "והכל לאחר ליבון התשתית העובדתית המלאה". חרף המוסכם החליט בית המשפט המחוזי ביום 14.7.04, לאחר שהעניין חזר אליו, לאפשר לצדדים לטעון טענות משפטיות בלבד, משום שנראה לו כי לא קיימת מחלוקת עובדתית. המבקש עומד על כך שאמנם קיימת מחלוקת עובדתית והא ראייה שהוסכם בסיבוב הקודם בבית משפט זה שההכרעה תיפול לאחר "ליבון התשתית העובדתית המלאה". נראה לי, כי בית המשפט המחוזי צריך היה לאפשר לשני הצדדים להציג חומר עובדתי במסגרת הדיון שהתנהל בפניו. כמובן, שבית המשפט הוא המנתב והשולט בהליך ורשאי הוא להגביל את הצדדים על מנת שלא יהפכו את ההליך המתנהל בגדרו של תיק הפירוק להליך אזרחי רגיל.

4.עניין נוסף שעלה בבקשה מתייחס לשאלה בפני מי יישמע תיק הפירוק בהמשך. המבקש עותר להעברת התיק לשופט אחר בבית המשפט המחוזי. לא מצאתי שום עילה להיעתר לבקשה זו.

5.אשר על כן, הנני מחליט לקבל את הערעור ולבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי, הכל כאמור לעיל. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.