פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7346/17
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
אשר ליסטר
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד מיכה צמיר - כנאמן על נכסי
החייב בפש"ר
2. שבתאי רפאל בע"מ
3. שמואל ליסטר
4. כונס הנכסים הרשמי
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 12.7.2017 בתיק פש"ר 26246-04-12
שניתנה על ידי כבוד הנשיא א' אורנשטיין
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (הנשיא א' אורנשטיין ) בפש"ר 26246-04-12 מיום 12.7.2017, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לסגור תיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגדו.
2.
המבקש היה נתון בהליכי פשיטת רגל. ניתן לו צו הפטר חלוט, תוך שהוחרגו ממנו כמה תביעות חוב לגביהן נקבע כי יתבררו במסגרת הליך עצמאי נפרד. עד ההכרעה בתביעות אלו, ולצורך הבטחת התשלום לנושים, עוכב סכום כסף בידי הנאמן.
3.
הנושים ביקשו לברר את החובות והתביעות ההדדיות בינם לבין המבקש, במסגרת הליכי הוצאה לפועל שנפתחו עובר להליכי פשיטת הרגל. בהחלטה מיום 23.3.2017 נקבע כי אין מניעה לשפעל את הליכי ההוצאה לפועל, תוך שמירת זכויות המבקש לפעול כראות עיניו בהליכים אלו, לרבות הגשת התנגדויות.
4.
ביום 24.4.2017 הגיש המבקש בקשה לסגור את תיקי ההוצאה לפועל. המבקש טען כי נגרמו לו נזקים כתוצאה משפעול הליכי ההוצל"פ, ומשכך חרף צו ההפטר שניתן לו, אין באפשרותו לנהל אורח חיים תקין. נזקים אלו לא היו נגרמים ככל שהחובות היו מתבררים כתיקים אזרחיים רגילים, ועל כן יש להורות על בירור תביעות החוב בהליך אזרחי רגיל בסדר דין מקוצר.
5.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בקובעו כי משהותר לנושים לשפעל את הליכי ההוצאה לפועל, ומשמדובר בהחלטה חלוטה, הרי שלפני המבקש פתוחה הדרך להשמיע את טענותיו במסגרת הליך ההוצאה לפועל – אולם אין הצדקה להעתר לבקשה ולסגור את ההליכים שנפתחו.
6.
מכאן הבקשה שלפנַי. בבקשה מציין המבקש כי בשלב זה נחוצה הכרעה רק באשר לגובה החוב, ואין טעם מבורר לברר זאת דווקא במסגרת ההוצאה לפועל; בלאו הכי, ייגבה החוב שייקבע מכספי קופת פשיטת הרגל המעוכבים, ולא באמצעות ההוצל"פ. לעומת זאת, עצם קיומם של תיקי הוצל"פ פתוחים נגדו, גורמת לו לנזקים: הוא נתקל בסירובו של הבנק לפתוח עבורו חשבון, וסורבה בקשתו לשמש כמיופה כוחה של אמו בחשבון הבנק שלה. פגיעות אלו לא נוצרו מכוח החלטות רשם ההוצאה לפועל, אלא מעצם קיומם של התיקים המתבררים, וממילא אין לאל-ידו לפנות להוצאה לפועל בבקשה כלשהי בעניין.
7.
לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את נימוקיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. החלטת בית המשפט המחוזי לאפשר את בירור החובות שהוחרגו במסגרת הליכי הוצאה לפועל, היא החלטה חלוטה. המבקש לא השיג עליה במועדה, ובבקשתו הוא אינו מפרט מדוע ראוי, הלכה למעשה, לעיין מחדש באותה החלטה. בירור תביעות החוב מתקיים אפוא במסגרת הליך ההוצאה לפועל, ועל המבקש לשטוח את טענותיו באותה מסגרת – וכל טענותיו שמורות לו.
8.
אכן, צודק המבקש בכך שאין מדובר בהליך הוצאה לפועל סטנדרטי. מדובר בהליך לבירור שיעורו של החוב בלבד, בעוד שסכום הכסף לפרעון שמור בידיו הנאמנות של הנאמן. על פני הדברים, מצב דברים זה אינו מצדיק הטלת מגבלות על המבקש בשל קיומו של ההליך. דא עקא, עיקר השגתו של המבקש אינו מופנה כלפי רשם ההוצאה לפועל, אלא כלפי היחס שהוא מקבל מן הבנק עקב קיומו של ההליך. לטענתו, הבנק מונע ממנו לפתוח חשבון בנק בשל קיומו של תיק הוצאה לפועל, מבלי להבחין בייחודיות של אותו התיק, אשר יתכן ומצדיקה יחס שונה. ברם, עניין זה הוא בין המבקש לבין הבנק; ככל שהמבקש סבור שהבנק נוהג עמו שלא כדין, טענותיו כלפיו שמורות לו גם בהקשר זה. זאת ועוד, אין אנו יודעים כיצד היה נוהג הבנק עם המבקש אם בירור תביעות החוב היה מתבצע בסדר דין מקוצר דווקא. לפיכך, כאמור לעיל, הטענות שהעלה המבקש בשלב מאוחר זה אינן מצדיקות לדון מחדש בהחלטה החלוטה, שקבעה כי האכסניה לבירור תביעות החוב תהא במסגרת הליך ההוצאה לפועל.
9.
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום,
י' בכסלו התשע"ח (28.11.2017).
ש ו פ ט