רע"א 735/02 רוני בנין בר נ. מגבר יועצים בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט נ' ישעיה) מיום 19.12.01, אשר דחה את בקשת המבקשת לתקן את כתב תביעתה.

1.המבקשת הגישה נגד המשיבים תובענה בסדר דין מקוצר, בה תבעה פיצויים מוסכמים בגין הפרת הסכם להזמנת שירותי בנייה שנכרת בין חברת פיתוח המפרץ מגרשים בע"מ (להלן: פיתוח המפרץ) לבין המשיבה 1 (להלן: ההסכם). המבקשת זכאית על-פי ההסכם, מכוח התחייבות המשיבים כלפיה כבעלת חלק מן המגרש נשוא ההסכם. בכתב תביעתה הפחיתה המבקשת מסכום הפיצויים המוסכמים שנקבע בהסכם את הסכום אותו שילמה המשיבה 1 לפיתוח המפרץ על-פי פסק בורר שניתן בעקבות בוררות שהתנהלה בין פיתוח המפרץ למשיבים בנוגע להפרת ההסכם. המשיבים הגישו בקשה למחיקת כותרת סדר הדין המקוצר ובקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית-דין. בבקשתם טענו המשיבים כי דין התביעה להידחות על הסף הואיל והסכסוך נשוא התביעה הוכרע במלואו בהליך בוררות ואושר בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב והואיל והמבקשת נטלה חלק פעיל בהליך הבוררות והשתתפה בכל הדיונים שהתקיימו בו. בקשות אלו טרם נידונו על ידי בית המשפט המחוזי. בהסכמת המבקשת הוארך המועד להגשת בקשת הרשות להתגונן על ידי המשיבים עד לאחר ההכרעה בבקשות אלה.

2.ביום 25.10.00 הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב התביעה (להלן: הבקשה הראשונה). בבקשה זו עתרה המבקשת להגדלת סכום התביעה בשל שינוי בביצוע תחשיב הסכום. המבקשת טענה כי שגתה בביצוע התחשיב המפורט בכתב התביעה וכי שגיאתה התבטאה בהפחתת הסכומים ששולמו כבר על ידי המשיבה 1 על-פי פסק הבוררות שהתקיימה בין המשיבה 1 לבין פיתוח המפרץ. המבקשת טענה כי היא סבורה שאין להפחית סכומים אלה הואיל ועל-פי סעיף 59 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג1973-, רשאי כל אחד מן הנושים לדרוש את קיום מלוא החיוב, ובלבד שלא ייפרעו מן החייב יותר מן המגיע ממנו. נטען כי היות ולשיטת המבקשת מלוא הסכום המגיע מן המשיבים עולה בהרבה על סכום התביעה המקורי בצרוף הסכום ששילמה המשיבה לפי פסק הבורר, הרי שאי הפחתת הסכומים ששולמו על-פי פסק הבורר אינה מביאה לפרעון יתר מן המשיבים.

3.בית המשפט המחוזי (כב' הרשמת ע' צ'רניאק) ביקש את תגובת המשיבים לבקשה והוסיף בהחלטתו כי דומה כי ניתן להסכים לה בכפוף לטענות שיש למשיבים בדבר מחיקת הכותרת ודחיית התובענה מחמת מעשה בית-דין. המשיבים התנגדו לתיקון המבוקש בטענות שונות, ובין היתר, טענו כי יש לדחות את הבקשה הואיל ולא נתמכה בתצהיר. ביום 19.11.01 הורה בית המשפט המחוזי (כב' הרשמת י' שיצר) על מחיקת הבקשה מן הטעם שלא נתמכה בתצהיר, וציין כי במידה ותוגש בקשה חדשה בצורה הראויה היא תידון לגופה.

4.המבקשת הגישה ביום 29.11.01 בקשה חדשה לתיקון כתב התביעה, לה צורף תצהירו של בא-כוח המבקשת (להלן: הבקשה השנייה). המשיבים התנגדו לתיקון כתב התביעה ממספר טעמים: ראשית, טענו המשיבים, כי הטעם האמיתי לבקשה הוא ניסיון המבקשת לחזור בה מהודאתה בכתב התביעה, כי הכירה בכך שפסק הבוררות חל על העילות שבכתב התביעה, ולכן התביעה נגועה במעשה בית-דין. לטענת המשיבים, בעצם הפחתת הסכומים ששולמו על ידי המשיבה 1 על-פי פסק הבוררות, הצהירה למעשה המבקשת כי היא מכירה בפסק הבוררות כמי שחל עליה, וכי היא מנועה מלתבוע את שכבר נקבע בפסק הבוררות, ובכך אישרה את טענת המשיבים כי על התובענה חל מעשה בית דין. מכאן שהטעם האמיתי לבקשת התיקון אין מקורו בטעות משפטית, אלא הוא נובע מהעובדה שהמבקשת הגיעה למסקנה שכתב התביעה בנוסחו כיום מזיק לה. לפיכך טענו המשיבים כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, ומטעם זה יש לדחותה. שנית, טענו המשיבים, כי המבקשת נמנעה מלתמוך את בקשתה בתצהיר אישי שלה כדי להתחמק מחקירת שתי וערב ולמנוע מבית המשפט לגלות את הסיבה האמיתית לתיקון כתב התביעה. לטענת המשיבים, היה על המבקשת לצרף לבקשה תצהיר אישי שלה ולהסביר בו את הסיבה האמיתית לבקשה, שהרי שהתיקון המבוקש אינו טעות חשבונאית, אלא הוא טומן בחובו שינוי מהותי בעמדת המבקשת. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לתיקון כתב התביעה, לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה.

5.על החלטה זו עותרת המבקשת ליתן לה רשות ערעור. המבקשת טוענת כי התיקון המבוקש יביא לדיון את השאלות השנויות במחלוקת אמיתית בין בעלי הדין, שכן התחשיב המקורי לא היה נכון, והוא הוביל לכך שהפיצוי הנתבע נמוך מזה שמגיע למבקשת. המבקשת מציינת כי צירפה לבקשה תצהיר של בא כוחה הואיל והוא זה הוא שביצע את התחשיב המקורי והוא שראה לשנות את התחשיב, וכי אינה מנסה להתחמק מחקירה נגדית, שהרי הגישה תצהיר ארוך ומפורט בתמיכה לתגובה לבקשה לדחייה על הסף - תצהיר עליו היא צפויה להיחקר באריכות. כן טוענת המבקשת, כי אם אכן נוסח כתב התביעה המקורי מחזק את עמדת המשיבים, הרי שבקשת התיקון של כתב התביעה אינה יכולה לגרוע מכך, שכן זכותם של המשיבים להפנות לכתב התביעה המקורי עד שלא יפגעו מהתיקון. המבקשת מוסיפה וטוענת כי למשיבים לא יגרם כל עוול אם יותר התיקון, נוכח העובדה שהבקשה הוגשה עוד בטרם הגישו המשיבים בקשת רשות להתגונן. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בחוסר תום לב, כאשר המבקשת הציגה בפני בית המשפט מצג כאילו נפלה בתביעתה טעות משפטית, בה בעת שהטעם האמיתי לבקשה הוא ניסיון המבקשת לחזור בה מהודאתה כי הכירה בכך שפסק הבוררות חל על העילות שבכתב התביעה ולכן התביעה נגועה במעשה בית-דין. כן טוענים המשיבים, כי המבקשת נמנעה מלצרף את תצהירה לבקשה לתיקון כתב התביעה, זאת כאשר העובדות שביסוד הבקשה נמצאות בידיעת המבקשת ולא בידיעת בא כוחה.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

6.ההכרעה בשאלה אם יש לתקן כתב טענות צריכה להיחתך לאור שקילת האינטרסים העומדים למבחן: האינטרס של בעל הדין מבקש התיקון, שבית המשפט לא ימנע בעדו מלהעלות על הפרק טענה אמיתית שיש באמתחתו גם אם זו לא הועלתה מלכתחילה, שאז עשויה להיחסם זכות הגישה שלו למערכת השיפוטית; האינטרס של המשיב, שיריעת המשפט לא תורחב שלא לצורך ואינטרס הציבור שמשפטים יידונו ביעילות ושאין להקצות שלא לצורך זמן שיפוטי מיותר לבעל דין שאינו מכלכל ענייניו כהלכה (ראו: ד"ר ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד

(ירושלים, תשנ"ט1999-), בע' 110 - 111).

7.אני סבור כי בחינת האינטרסים של בעלי הדין ושקילתם מובילה למסקנה כי, בנסיבות המקרה, היה מקום להיעתר לבקשת המבקשת לתיקון כתב התביעה. השאלה האם התיקון המבוקש במקרה זה דרוש על מנת להעלות לדיון את הפלוגתא האמיתית השנויה במחלוקת קשורה בהכרעה בשאלה האם הבוררות שהתנהלה בין פיתוח המפרץ לבין המשיבים מונעת מהמבקשת להגיש את תביעתה מחמת מעשה בית דין. שאלה זו טרם נידונה על ידי בית המשפט המחוזי ולכן בשלב זה אין לשלול את טענת המבקשת שהתיקון אכן דרוש על מנת לברר את השאלה האמיתית השנויה במחלוקת בין בעלי הדין ולאפשר למבקשת לקבל את מלוא הסעד לו היא זכאית לטענתה. באשר לאינטרס המשיבים, הרי שאינטרס זה לא ייפגע יתר על המידה אם יותר התיקון המבוקש, הן נוכח השלב המוקדם בו הוגשה בקשת התיקון, כאשר המשיבים עוד טרם הגישו בקשת רשות להתגונן, והן משום שאין בהתרת התיקון כדי לפגוע בטענות המשיבים בבקשותיהם לדחיית התביעה על הסף או בבקשה למחיקת כותרת. אף הפגיעה באינטרס המערכתי היא מזערית בנסיבות העניין, נוכח השלב המוקדם בו מצוי ההליך, והואיל ואין בתיקון המבוקש כדי לסרבל את הדיון או להביא להארכתו.

אשר על כן, הערעור מתקבל. המבקשת רשאית להגיש לבית המשפט המחוזי כתב תביעה מתוקן על-פי בקשתה מיום 29.11.01, תוך 15 יום.

המשיבים ישאו בהוצאות המשפט של המבקשת וכן בשכר טרחת עורך-דין בסכום של 5,000 ש"ח.