רע"א 7357/07 יעקב עצמון נ. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

לפניי בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו, אשר דחה את ערעורם של המבקשים על החלטת ראש ההוצאה לפועל לדחות את בקשת המבקשים לעיכוב הליכי הוצאה לפועל של משכנתא הרשומה על דירת המגורים של המבקשים לטובת המשיב. המדובר במשכנתא שנרשמה על הנכס בקשר להלוואה שנטלו שני המבקשים. יצוין כי בנוסף רובצות על הנכס משכנתאות בגין הלוואות שנטל המבקש 1 לבדו. לגבי אלה נפסק בעבר כי כל מי מוש

יהיה כפוף לזכויותיה של המבקשת 2 מכוח הלכת השיתוף בין בני זוג. על הנכס נרשמו גם מספר עיקולים. בעקבות זאת דרש המשיב לממש את המשכנתא ולהיפרע מן הנכס, הגם שהמבקשים עומדים בעיקרו של דבר בתשלום ההחזרים העיתיים של ההלוואה שנטלו. דרישת המשיב מבוססת על תנייה חוזית בהסכם ההלוואה, לפיה המשיב יהא זכאי להעמיד את מלוא סכום ההלוואה לפרעון מיידי, עם הטלתו של עיקול על הנכס. בית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות אלה רשאי המשיב להעמיד את מלוא סכום ההלוואה לפרעון מיידי, כהסכמת הצדדים. עם זאת, נספק כי עקרון תום הלב מחייב לדחות את מועד מי מוש

הנכס בהליכי כינוס נכסים עד ליום 1.1.2008, כדי לאפשר למבקשים פרק זמן סביר לשם סילוק העיקולים. מכאן הבקשה לרשות ערעור

והבקשה שלפניי.

2.בבקשה לפניי נטען כי המבקשים נעדרים יכולת כלכלית לשלם את האגרה ולהפקיד ערבון. למבקשים חובות בהיקף רב. המבקשים, שהינם גמלאים, מתקיימים מקצבת זקנה של הביטוח הלאומי ומשכר מועט. למבקשים אין כל רכוש, פרט לבית המגורים עליו מונה כונס נכסים ורכב פרטי המשועבד למשיב ומעוקל על ידי נושה אחר. לכן אין באפשרותם להסתייע ברכוש לשם גיוס הסכום הנדרש. למבקשים ארבעה ילדים בוגרים, שמצבם הכלכלי הכושל אינו מאשפר להם לסייע למבקשים. המשיב מתנגד לבקשה, בטענה כי לא הובהר מניין משגת ידם של המבקשים לשאת בעלות השוטפת של החזקת הנכס בו הם מתגוררים ובטענה כי סיכויי ההליך קלושים ביותר.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, על נספחיהן, נחה דעתי כי יש לפטור את המבקשים מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון. נראה כי נוכח מצבם הכלכלי של המבקשים, הם יתקשו מאוד בגיוס כספים לתשלום אגרה והפקדת ערבון הנדרשים במסגרת הליך זה. מהחומר שלפניי עולה כי למבקשים לא עומדים מקורות עצמאיים לגיוס הסכום הנדרש לתשלום אגרה ולהפקדת ערבון. הכנסותיהם השוטפות של המבקשים דלות. הרכוש שבידיהם משועבד כולו, כך שאין הוא יכול לשמש אותם לצורך קבלת כספים נזילים לתשלום האגרה והפקדת הערבון. אמנם, עלה בידי המבקשים לגייס סכום של 14,000 ₪ לשם הפקדת ערבון בבית המשפט קמא. אך המבקשים הבהירו כי הסכום הגיע ממקור חיצוני, שאין באפשרותם להסתייע בו עוד. השתכנעתי, כי סירוב הבקשה עלול הביא לסגירת דלתות בית המשפט בפני המבקשים. אשר לסיכויי ההליך, אמנם מדובר בהליך ערעור ב"גלגול שלישי". יחד עם זאת, איני סבורה כי אוכל לקבוע, בשלב מקדמי זה, כי סיכויי ההליך נמוכים באופן המצדיק את דחיית הבקשה. במצב זה, אני נעתרת לבקשה ופוטרת את המבקשים מן החובה לשלם את אגרת הערעור ולהפקיד את הערבון.