פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 740/06
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשים:
1. פרח מצפור
בנין בע"מ
2. עדנאן ג'יריס פרח
נ ג ד
המשיב:
בנק לאומי לישראל בע"מ
בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בנצרת מיום 19.12.05 בבש"א 2886/05 שניתן על ידי כבוד השופט א' אברהם
בשם המבקשים: עו"ד ח'
זילברמן
בשם המשיב: עו"ד א'
סמואל ועו"ד י' שטרית
החלטה
1.בקשת רשות ערעור זו מופנית כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט א' אברהם) לחייב את המבקשים בהפקדת ערובה להוצאות לעניין תביעה שהוגשה נגד הבנק המשיב (להלן: הבנק ). כל אחד מן המבקשים חוייב להפקיד סך של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ.
2.המבקשת 1 (להלן: המבקשת ) הינה חברה שניתן לגביה צו פירוק בשנת 2000. המבקש 2 (להלן: המבקש ), שהינו כיום חייב מוגבל באמצעים, היה בעבר מנהלה של המבקשת והחזיק במניותיה (באמצעות חברה אחרת). המבקשת הייתה לקוחה של הבנק. המבקשים הגישו ביום 28.3.04 תביעה נגד הבנק בסכום של כ-16 מיליון ₪. מפרקה של המבקשת אינו זה העומד מאחורי התביעה. הוא נתן הסכמתו לכך שהתביעה תוגש בשם המבקשת, כאשר העומד מאחרי התביעה הינו המבקש. בית המשפט לפירוק נתן אישור להגשת התביעה רק לאחר מעשה. עוד יצוין, כי בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ב' ארבל) פטר את המבקשים מתשלום אגרה. אשר לבקשה לחייב בהפקדת ערובה, מצא בית משפט קמא כי סיכויי התביעה אינם רבים. אף הודגש כי בתביעה לא ניתן פירוט ראוי לנזק הנתבע, שהועמד כאמור על כ-16 מיליון ₪.
3.דינה של הבקשה להידחות. התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי עוסקת באירועים שהתרחשו בעיקרם בשנת 1997, ובמיוחד בהתרחשות מיום 1.4.97, משהבנק הודיע על ביטול האשראי שעמד לזכות המבקשת. כאמור התביעה עצמה הוגשה אך ביום 28.3.04, כלומר כמעט 7 שנים לאחר האירוע הנזכר. סכום התביעה עצמו נראה מופרז ביותר. כאמור, הגם שניתן אישור בדיעבד להגשת התביעה, יש משקל לעובדה שהמפרק עצמו אינו זה המנהלה בשם המבקשת. על רקע כל אלה, צדק בית המשפט המחוזי משקבע כי על המבקשים ליתן ערובה להוצאות. זכות הגישה לערכאות אינה זכות כה עילאית עד שתגבר על כל זכות אחרת בכל מקרה, בכל מצב ובכל עת. כנגדה עומדת זכותו של נתבע שלא יוטרד לשווא וכי לא תפגענה זכויותיו שלו, שהרי אם תידחה התביעה עלול הוא לצאת בחסרון כיס. אכן, לעניין זה יש אף להתחשב ביחסי הכוחות הבלתי שוויוניים, כאשר מצד אחד של המתרס עומד גוף כלכלי רב עוצמה, הוא הבנק. אלא שיש לזכור כי הסכום שהמבקשים חויבו בהפקדתו נמוך באופן משמעותי משיעור שכר הטרחה שעשוי להיפסק לחובת המבקשים היה ותביעתם תידחה. אף העובדה שניתן פטור מאגרה אינה מכרעת. זאת, שכן השיקולים בעת בחינה של בקשה לחייב במתן ערובה להוצאות אינם זהים לאלה הנבחנים שעה שנדונה בקשה לפטור מאגרה. במקרה הראשון ניתן משקל מסוים לאינטרס של הנתבע, שעה שאינטרס זה זוכה למשקל מופחת במקרה השני. סיכומו של דבר הוא, כי נראה לי שבית משפט קמא נתן את המשקל הראוי לשיקולים הרלוונטיים השונים.
4.אי לכך, הבקשה נדחית. ממילא נדחית אף הבקשה לעיכוב ביצוע.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ג בשבט תשס"ו
(21.2.06).
ש ו פ ט