רע"א 7406/10 הדירקטור גיא נוף (עו"ד) נ. הדירקטור מרק אבו

זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת י' וילנר) מיום 5.9.2010, בה נעתר בית המשפט לבקשת המשיבים 1-4 (להלן: המשיבים ) והורה על עיכוב ביצוע פסק-דינו מיום 24.5.2010

(להלן: פסק-הדין ) עד להכרעה בערעור שהגישו המשיבים על פסק-הדין לבית משפט זה.

ואלו, בתמצית, העובדות הצריכות לעניין:

1.

המשיב הפורמאלי הינו אחד ממייסדיה של חברת BPATH LTD (להלן: החברה ) והבעלים של כ – 13% ממניותיה. על רקע סכסוך שנתגלע בין המשיב הפורמאלי לבין בעלי השליטה בה, הנוגע לאופן ניהול החברה, הודיע המשיב הפורמאלי לחברה על מינויו של המבקש כדירקטור מטעמו, בהתאם להוראת סעיף 3.9 ( I ) לתקנון החברה. החברה, מצידה, סירבה להכיר במינוי האמור ומשכך, פנה המבקש לבית משפט קמא בתובענה על דרך של המרצת פתיחה, בה ביקש, בין היתר, להורות לחברה למסור לידיו מסמכים הנוגעים לפעילותה ולעסקיה. המשיבים, המשמשים בעצמם כדירקטורים בחברה, התנגדו למסור לידי המבקש את המסמכים המבוקשים וטענו כי

המשיב הפורמאלי לא היה זכאי לכתחילה למנותו כדירקטור מטעמו. ביום 24.5.2010, קיבל בית משפט קמא (כבוד השופטת י' וילנר) את תובענת המבקש, בקובעו, בין היתר,

כי מינויו כדירקטור מטעם המשיב הפורמאלי נעשה כדין ומשכך וכחלק מהזכויות העומדות לדירקטור בחברה (כפי שהן מוצאות את ביטוין, בין היתר, בסעיף 265(א) לחוק החברות, התשנ"ט – 1999),

זכאי המבקש לקבל לידיו את כלל המסמכים הנוגעים לחברה, לרבות בכל הנוגע לפעילותה ולעסקיה, כפי שנתבקשו.

3.

על פסק-דינו של בית משפט קמא הגישו המשיבים ערעור לבית משפט זה (ע"א 5340/10 הדירקטור מרק אבו ואח' נ' עו"ד גיא נוף ואח' (להלן: הערעור )) אשר טרם נדון. במקביל פנו המשיבים לבית משפט קמא בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק-הדין עד להכרעה בערעור. בהחלטתו מיום 5.9.2010 קיבל בית משפט קמא את הבקשה לעיכוב ביצוע וקבע, בין היתר, כי הגם שעל פני הדברים נראה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, הרי שמאזן הנוחות נוטה לטובתם של המשיבים ומחייב את עיכוב ביצועו של פסק-הדין, שכן העברת המסמכים לעיונו של המבקש תייתר, הלכה למעשה, את הדיון בערעור.

4.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני בה עותר המבקש לביטול ההחלטה המורה על עיכוב ביצועו של פסק-הדין. לטענת המבקש טעה בית משפט קמא בקביעתו כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים והוא סומך ידיו לעניין זה על קביעתו של בית המשפט אודות קיומה של הודאת בעל דין מצד המשיבים בדבר זכאותו של המשיב הפורמאלי למנות דירקטור מטעמו בחברה. לכך מצטרפת קביעה נוספת של בית משפט קמא, לפיה משהודו המשיבים בסיכומיהם כי המשיב הפורמאלי זכאי בעצמו להתמנות כדירקטור בחברה, מקל וחומר שהוא זכאי למנות את המבקש כדירקטור מטעמו, מה גם שבמסגרת פסק-הדין הכיר בית משפט קמא בקיומו של "צורך ממשי" (כך בלשונו של המבקש) למינוי דירקטור מטעמו של המשיב הפורמאלי על מנת להגן על זכויותיו בחברה. אף מטעם זה סבור המבקש כי לא היה מקום לומר כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים. עוד טוען המבקש, כי לא עלה בידי המשיבים להניח כל תשתית ראייתית לכך שהמשיב הפורמאלי פועל בניגוד לטובת החברה, מתחרה בה או מצוי בניגוד עניינים עמה. מנגד, בהיותו בעל מניות מיעוט בחברה, חשוף המשיב הפורמאלי לסכנת פגיעה מצד בעלי השליטה בה. זאת בייחוד בהינתן הסכסוך שבין הצדדים על אופן ניהולה של החברה. במצב דברים זה, סבור המבקש כי מאזן הנוחות נוטה דווקא לטובתו של המשיב הפורמאלי.

המבקש מוסיף וטוען, כי טעה בית משפט קמא משהורה על עיכוב ביצוע פסק-הדין, חרף העובדה כי הגיע לכלל מסקנה כי סיכויי הערעור שהגישו המשיבים קלושים. לעניין זה מדגיש המבקש, כי ערעורם של המשיבים נסוב, רובו ככולו, על קביעות עובדתיות וממצאים שבמהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית ובאלה, כידוע, אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב.

לבסוף מטעים המבקש כי התובענה שהגיש לבית משפט קמא נסמכה על הוראת סעיף 267 (א) לחוק החברות, התשנ"ט – 1999, שתכליתה לאפשר הכרעה מהירה בסכסוכים המתעוררים בין דירקטורים בחברה לנושאי משרה בה בנוגע לאופן ניהולה. בתובענה מסוג זה, כך סבור

המבקש, אין מקום לעכב את ביצועו של פסק-דין אלא במקרים חריגים שהמקרה דנן אינו נמנה עמם. לעניין זה מציין המבקש, כי פסק-הדין ניתן כשנה ויותר לאחר הגשת התובענה לבית משפט קמא, בשל התנהלותם של המשיבים אשר התעקשו על קיומן של "חקירות נגדיות מיותרות" (כך בלשונו של המבקש) ואילו הדיון בערעור המשיבים נקבע ליום 6.7.2011 דהיינו בעוד כשמונה חודשים. בנסיבות אלו, כך נטען, המשך עיכוב ביצועו של פסק-הדין יש בו כדי לאיין את תוצאתו ולמנוע מהמבקש למלא אחר חובות האמונים והזהירות המוטלות עליו מתוקף תפקידו כדירקטור בחברה, ללא כל הצדקה.

5.

דין הבקשה להידחות. בפסק-הדין נשוא הערעור חויבו המשיבים, בין היתר, למסור למבקש מידע הנוגע לפעילות החברה ועסקיה. בנסיבות אלה, ברי כי ככל שפסק-הדין יבוצע טרם שמיעת הערעור, יהפוך הערעור בהקשר זה תיאורטי (ראו: עע"ם 8689/03 הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד הבריאות נ' העמותה למען מדע מוסרי , פ"ד נ"ז (6) 953, 959 (2003)). זאת ועוד. המשיב הפורמאלי המתין כשמונה שנים מאז תחילת הסכסוך בינו ובין בעלי השליטה בחברה טרם שפעל למימוש זכותו למנות דירקטור בחברה (פסקאות 3-4 לפסק-הדין). על כן, קשה לשמוע עתה מפי המבקש טענה כי המתנה של שמונה חודשים נוספים תגרום למשיב הפורמאלי נזק בלתי הפיך. הנה כי כן, צדק בית משפט קמא בקובעו כי מאזן הנוחות נוטה במקרה דנן לטובת המשיבים ומכריע את הכף לטובת עיכוב ביצועו של פסק-הדין גם אם נראה, על פני הדברים, כי סיכויי הערעור אינם מן הגבוהים. בינתיים אף הוקדם הדיון בערעורם של המשיבים ליום 27.1.2011 ועובדה זו תומכת אף היא בעיכוב הביצוע.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.