רע"א 7412/04 פהמיה חלבי נ. אקרשטין תעשיות בע"מ

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 2.8.04 (כב' השופט י' כהן), במסגרתה נדחתה בקשתה של המבקשת למתן סעד זמני שעניינו עיכוב הליכי הוצאה לפועל.

2.המבקשת והמשיב 2 (להלן - רמזי) נישאו זה לזו בשנת 1973. בית המגורים בו דרים בני הזוג מצוי במקרקעין הרשומים בבעלות משותפת של רמזי ושל אנשים נוספים. המבקשת אינה רשומה כבעלים של חלק כלשהו במקרקעין. חלקו של רמזי במקרקעין, אותו קבל בירושה, הינו 2/45 (חלק זה יכונה להלן - המקרקעין). בעקבות חוב של רמזי למשיבה 1 (להלן - המשיבה), הוטלו ביום 27.11.02 עיקולים שונים על נכסיו לבקשת המשיבה. לא הוטל עיקול על המקרקעין. זמן קצר לאחר מכן, ביום 9.12.02, נרשמה הערת אזהרה על המקרקעין לטובת המשיב 3, הוא בנם של הזוג. משנודע למשיבה על בעלותו של רמזי במקרקעין הביאה להטלת עיקול עליהם. ביום 14.6.04 אף מונה בא כוח המשיבה ככונס נכסים לשם מימושם של המקרקעין. ביום 12.7.04 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בחיפה תובענה למתן סעד הצהרתי, לפיו מחצית מן הזכויות במקרקעין שייכת לה מכוח חזקת השיתוף. כן עתרה המבקשת לעיכוב הליכי מימוש המקרקעין עד להכרעה בתובענה (להלן - הבקשה לסעד זמני). ביום 2.8.04 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לסעד זמני. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

3.סבורני, כי קיימים מספר טעמים המובילים לקבלתו של הערעור. ראשית, מימוש המקרקעין הינו הליך בלתי הפיך. אם ימומשו המקרקעין ולאחר מכן תזכה המבקשת בתובענתה, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. בהקשר זה יש לזכור כי מדובר למעשה בבית מגוריה של המבקשת. מבחינה זו יש לומר, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת. שנית, המשיבה כלל לא טרחה להגיש תשובה בבית משפט קמא לבקשה לסעד זמני. שלישית, אין לומר כי סיכוייה של התובענה קלושים. המקרקעין אומנם הגיעו לידי רמזי כתוצאה מירושה, אך אין בכך בלבד כדי לשלול את האפשרות שתחול לגביהם חזקת שיתוף (ראו, 4151/99 בריל נ' בריל , פ"ד נה(4) 709). אעיר, כי בנסיבות העניין שלפניי לא מצאתי כי יש בטענות לעניין רישום הערת האזהרה לטובת המשיב 3 ולעניין קיומו של שיהוי, כדי להכריע את הכף לטובת המשיבה. אף אין זה המקום להידרש לטענת המשיבה באשר לשיתוף בחובות. יש לבררה במסגרת התיק העיקרי (אם הועלתה בגדרו). כאמור, תובענת המבקשת מתייחסת למחצית מן הזכויות הרשומות על שם רמזי. לפיכך, יש מקום לעכב את הליכי המימוש אך ביחס למחצית מן המקרקעין.

4.התוצאה היא שהערעור מתקבל, החלטת בית המשפט המחוזי מבוטלת ונאסר על המשיבה להמשיך בהליכי הוצאה לפועל לגבי מחצית מן המקרקעין. הצו יעמוד בתוקף עד להכרעה בתובענה. מתן הסעד הזמני מותנה בהמצאת התחייבות עצמית כאמור בתקנה 365(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984, וכן בהמצאת ערבות צד ג' של שני ערבים בסכום של 50,000 ש"ח כל אחד, לשביעות רצונו של רשם בית המשפט המחוזי. הסעד הזמני יפקע מאליו אם התנאים האמורים לא ימולאו תוך 15 ימים מהמצאת החלטה זו לבא כוח המבקשת. כל הסידורים בעניין יבוצעו בבית משפט קמא. שכר טרחת עורך דין בשתי הערכאות בסך כולל של 15,000 ש"ח ישולם על פי תוצאות ההליך העיקרי.