רע"א 7413/09 יריב ענבר נ. לריסה ענבר

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסב על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט א' אורנשטיין) שניתנה במסגרת הליכי פשיטת רגל המתנהלים בעניינו של המבקש. בהחלטה נדחתה בקשה לקציבת מזונות על פי סעיף 18 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980. בית המשפט פסק כי קציבת המזונות היא רק לאחר הכרזה על פשיטת רגל. בית המשפט הוסיף כי צו הכינוס אינו מונע תשלום מזונות עתידיים ולכן משיבה 1 תוכל להמשיך לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לגביית המזונות ואינה דרושה לבקשה זו. בבקשה לרשות ערעור קובל המבקש על כך שהותר למשיבה 1 להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל נגדו, דבר המהווה לטעמו העדפת נושים תוך עקיפת ההגבלות של דיני פשיטת הרגל.

2.

בבקשה לפטור מאגרה וערבון טוען המבקש כי אין לו יכולת כלכלית לשלם אגרה ולהפקיד ערבון, והוא מבקש לכל היותר לראות בדירת מגוריו כתחליף ערבון. לטענת המבקש, משכורתו הממוצעת בששת החודשים האחרונים הייתה 4,500 ₪ לאחר ניכוי מיסים ותשלומי ביטוח לאומי. הדירה בה התגורר עם משיבה 1, ואשר מחציתה רשומה על שמו, שוויה כ-1500,000 ₪, כאשר היא ממושכנת בגין הלוואה בגובה 400,000 ₪. לדברי המבקש מונה כונס נכסים למכירת הדירה ולאחר המכירה צפויים להיוותר די כספים שישמשו כתחליף לערבון. עוד נטען בבקשה כי מקום העבודה של המבקש העמיד לו ייצוג משפטי לעניין הערעור בלבד, וכי המבקש אינו יכול להסתייע בבני משפחתו. הוריו, כך נטען, חיים מקצבת זקנה ופנסיה וגם לאחיו אין האמצעים לסייע בידו.

3.

משיבה 1 מתנגדת לבקשה, על יסוד הטענה כי המבקש הוא אדם המשופע בממון המסתיר את הכנסותיו ונכסיו. משיב 2, כונס הנכסים הרשמי, הודיע כי אין לו עניין בבקשה. משיב 3 הודיע כי הוא משאיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט. משיב 3 מציין כי בקשת המבקש כי חלקו בדירת המגורים ישמש תחליף לערבון הינה בקשה חסרת תום לב ומטעה, הן לאור קיומה של משכנתא על זכויות החייב בדירת המגורים והן לאור העובדה כי חלקו של המבקש בזכויות בדירה כבר אינו ברשותו, שכן נכסיו כונסו תחת צו כינוס.

4.

לאחר עיון בבקשה ונספחיה ובעמדות יתר בעלי הדין, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון מחמת עוניו מחויב

לפרוש לפני בית המשפט תמונה מלאה ועדכנית בנוגע למצבו הכלכלי. המבקש לא עמד בנטל זה במלואו. לבקשה לא צורפו מלוא האסמכתאות העשויות לשפוך אור על מצבו הכלכלי, כגון דפי חשבון בנק ותלושי שכר. כן חסרה הבקשה חשבונות שוטפים שעשויים היו ללמד על רמת חייו של המבקש. בנוסף, ככל שעסקינן בערבון, הרי שמבקש הפטור נדרש להראות כי ניסה לגייס את הסכום הדרוש מקרובי משפחה ומידידים. המבקש לא הבהיר די הצורך מדוע אינו יכול להסתייע בהוריו ובאחיו לצורך גיוס כספי הערבון. לעניין זה אין די בטענה לאקונית כי הוריו חיים מקצבת זקנה ופנסיה ולאחיו אין האמצעים לסייע בידו. בהקשר זה חסרה הבקשה פירוט מלא של הנכסים והכנסות של בני המשפחה. לבסוף, המבקש לא הבהיר מדוע המקור המממן את עלויות ייצוגו בערעור אינו יכול לממן את כלל עלויות ההתדיינות המתחייבות בהגשת הליך ערעורי, ובכלל זה הפקדת ערבון להבטחת עלויות הייצוג של בעל הדין שכנגד.

סיכומו של דבר, הבקשה נדחית. בשים לב מהות ההליך ולהיקפו, ולעמדתם של משיבים 2 ו-3, יעמדו הערבון על סך של 5,000 ₪. הערבון ישמש להבטחת הוצאותיה של משיבה 1. האגרה תשולם והערבון יופקד תוך 14 יום מעת המצאת החלטה זו ולא- יימחק ההליך או יידחה, בהתאמה, ללא צורך במתן הודעה נוספת.