רע"א 7421/09 מזל צרפתי נ. משה פרץ

א.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת סלע) מיום 14.9.09 בתיק רמ"ש 21578-08-09, בגדרה הוחלט על עיכוב ביצועה של החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחדרה מיום 5.8.09 עד ליום 17.9.09. המחלוקת עניינה מכירת דירת מגורים.

רקע

ב.

הבקשה הנוכחית התקבלה ביום 16.9.09. בהחלטה מאותו יום נקבע בין היתר, כי "על פני הדברים אין מדובר בבקשה הבאה בגדרי אלה שלגביהן ניתנת רשות ערעור שבגלגול שלישי... ואולם, נוכח החלטת בית המשפט המחוזי, אבקש כי המשיב יודיע תוך 5 ימים אם נכון הוא לאפשר למבקשת ארכה נוספת עד 30.9.09 על מנת להשלים את מהלכיה בקשר לדירה... באותו פרק זמן תעביר המבקשת את כל ההחלטות שלא צירפה". כן ניתן צו ארעי לעיכוב ביצוע עד להחלטה נוספת לאחר קבלת התגובה. ביום 17.9.09 התקבלה תגובה מטעם המשיב, שעל פי תוכנה קדמה להחלטה מיום 16.9.09 ונשלחה בלא שנתבקשה, בה הביע התנגדות לעיכוב ביצוע מטעמים שיפורטו. כן התקבלו מטעם המבקשת החלטות בית המשפט לענייני משפחה שלא צורפו לבקשה המקורית.

עובדות והליכים

ג.

זוג ידועים בציבור רכש דירת מגורים משותפת נשואת הבקשה. הצדדים נפרדו בהסכמה, שניתנה לה תוקף של החלטה, בה נאמר בין היתר כי דירת המגורים תימכר על ידי כונס נכסים. בהחלטתו מיום 5.8.09 גולל בית המשפט לענייני משפחה את השתלשלות העניינים באשר להליך תימחור הדירה אצל כונס הנכסים. נקבע, כי המבקשת ביקשה להשתתף בהליך התמחור, אולם נאמר לה על ידי הכונסת כי הצעתה אינה עומדת בתנאים. ביום 28.6.09, לאחר סיום הליכי הכינוס (מאותו היום), הגישה בקשה להקפאת ההליכים ולהוספת באת כוחה ככונסת נוספת. בקשה זו נדחתה (ביום 1.7.09), בין היתר נוכח שחרור ייצוג של באת כוחה. בהליך התמחור זכה אחיה של המבקשת, דניאל בנישתי, הואיל והצעתו היתה הגבוהה מבין כלל ההצעות. בית המשפט לענייני משפחה אישר בהחלטה האמורה את מכירת זכויות הדירה לבנישתי, וקבע כי המבקשת תפנה את הדירה לא יאוחר מיום 31.8.09. בין היתר נקבע, כי למבקשת ניתנה הזדמנות לקנות הנכס, אולם היא לא עמדה בתנאים ואף נמנעה מהגשת הצעה חדשה. עוד ציין בית המשפט כי "נראה כי המבקשת מנסה לשים מקלות בגלגלי עגלת הכינוס ועושה כל שלאל ידה על מנת למנוע מכירת הנכס על ידי הגשת בקשות והודעות דחופות שאין בהן דבר". ביום 20.8.09 הגישה המבקשת בקשה לבטל את הליך ההתמחרות ולהורות על עיכוב ביצועו של פינוי הדירה, אולם בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשות בעיקר בשל שיהוי בהגשתן.

ד.

ביום 27.8.09 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור, ובקשה לעיכוב ביצועו של הצו שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה. בקשת רשות הערעור התקבלה, נוכח הצהרתו של בנישתי בדבר נכונותו לוותר על זכויותיו בדירה לטובת המבקשת. כן הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע הצו של בית המשפט לענייני משפחה עד ליום 10.9.09, בו היתה אמורה המבקשת לכסות את תשלום המשכנתא ולשלם את חלקו של אחיה. המבקשת הגישה ביום 9.9.09 בקשה נוספת לעיכוב ביצוע, אולם זו נדחתה בנימוק של פגיעה בזכויותיהם של צדדים אחרים, ומן הטעם שבבקשה יש "נסיון לכפות על בית המשפט לשנות את החלטתו המקורית". בקשה לעיון מחדש נדחתה אף היא (ביום 14.9.09), אולם ניתן עיכוב לפעולות הכונס בנכס עד ליום 17.9.09, כדי ליתן הזדמנות להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה.

ה.

בבקשה הנוכחית –שהוגשה, כאמור, ב-16.9.09- נטען, כי המבקשת זקוקה לזמן נוסף לשם גיוס כספים למחיקת המשכנתא המשותפת ולתשלום חלקו של אחיה. עוד נטען, כי המבקשת לא הוזמנה להליך התימחור, והדבר מקשה על עמידה בסד הזמנים שהושת עליה. צויין, כי עיכוב הביצוע במספר ימים לא יסב נזק לצדדים הנוגעים בדבר, ומנגד פינוי המבקשת לאלתר מהדירה עלול להותירה ללא קורת גג.

ו.

בתגובה ראשונה (מיום 17.9.09, שכאמור לא נתבקשה) הביעה הכונסת כאמור התנגדות לעיכוב הביצוע. נטען, כי למבקשת ניתנה הזדמנות להציע הצעה לקניית הדירה, אולם היא התעלמה מהפנייה ולא הטריחה עצמה להגיש הצעה בהתאם. הוסף כי המדובר בפרק זמן ארוך בו יכלה להשיג את הסכום הדרוש, וכי קיים סיכוי קטן שתאושר לה בזמן הקרוב משכנתא נוספת, הואיל ולא עמדה בתשלומה של משכנתא קודמת. נטען, כי בבקשה מנסה המבקשת למשוך זמן נוסף שעלול להסב למעורבים בעסקה נזק רב. ביום 18.9.09 הודיעה הכונסת (בתגובה להחלטתי מ-16.9.09), כי היא מסכימה, "לפנים משורת הדין", למתן ארכה לתשלום עד ליום 30.9.09, אולם בתנאי שימולאו עד אז התנאים שהציב בית המשפט קמא. בין היתר צויין, כי המבקשת מחוייבת להחזיר למר בנישתי דמי שכר טרחה ופרסום, לשלם לו פיצוי בסך 10,000 ₪, ולפעול לביטול צו עיקול שהוטל על כספים השייכים לה ומופקדים אצל הכונסת. בהמשך להודעה ביקשתי את עמדת המבקשת לתנאים שהציבה הכונסת. הודגש בהחלטה (מיום 21.9.09) שאין בדעתי להיכנס למשא ומתן בנושא ועל התשובה להיות תמציתית, בהן אם לאו. ביום 23.9.09 הודיעה המבקשת בתגובה מפורטת, כי חלק מהתנאים אינם מקובלים עליה, ואת חלקם מבקשת היא להתאים לצרכיה.

הכרעה

ז.

לאחר העיון אין בידי להיענות לבקשת רשות הערעור, ומאליה גם נשמטת הבקשה לעיכוב ביצוע. המדובר בבקשה המתוחמת למחלוקת הצדדים, ואינה מעוררת שאלה משפטית או ציבורית חשובה שבגינה עשויה להישקל רשות ערעור "בגלגול שלישי" (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). בסופו של יום עניין לנו בלוח זמנים שנקצב למבקשת על ידי בית המשפט המחוזי, בהתאם לנסיבות ולצרכי המעורבים בעניין. ברי כי עניין זה אין בו כדי להצדיק

גלגול ערעורי נוסף.

ח.

למעלה מן הצורך אציין, כי לא מצאתי בבקשה עילה משפטית היכולה לעמוד לטובתה של המבקשת. כפי שנאמר, המבקשת ידעה על הליך התימחור ואף פנייתה להשתתף בו נענתה. אולם, מאחר שלא עמדה בתנאי הערבות, ולמרות שידעה מהי ההצעה הגבוהה שהתקבלה, חיכתה עד לאחר יום התמחור כדי להגיש התנגדות ולעכב הליכים. על פניו נראה, כי פעולותיה של המבקשת אינן מדיפות ריח טוב. מעבר לכך, אין בטענת המבקשת באשר לקיפוחה בהליך התמחור, נכונה הטענה ככל שתהיה, כדי להצדיק עיכוב בתשלום; חזקה על המבקש לקנות נכס כי בידו הסכום הנדרש לרכישה, וביכולתו לספק את התשלום בזמן סביר. המערערת הצהירה בבית המשפט המחוזי כי ברצונה לממש הזכות שהוענקה לאחיה בדירה, ואף קיבלה לשם כך עשרה ימים נוספים להתארגנות כספית. עיכוב זה ניתן, כדברי בית המשפט קמא, מלפנים משורת הדין, ואף על פי כן הוחלט על שבעה ימים נוספים עד למימוש ההליכים אצל כונס הנכסים. סבורני, כי המועדים שניתנו לגיוס הסכום הנדרש- הם מעל לנדרש, וכל יום נוסף מעבר לכך עלול לפגוע בצדדים האחרים שבעסקה.

ט.

בשולי הדברים אעיר כי חרף הנכונות, בתשובה לפניית בית המשפט, לילך לפנים משורת הדין ולהעניק למבקשת ארכה נוספת, אין הדברים נראים מתקדמים.צר לי על כך. בהחלטתי מיום 16.9.09 ציינתי במפורש כי אין בדעתי לנהל משא ומתן בין הצדדים, דבר שבכגון דא אינו מתפקידו של בית משפט זה כל עיקר. עם זאת אאריך את המועד עד יום 14.10.09 בגלל חג הסוכות.

י.

בכפוף לכך לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה. אוסיף כי התנאים להם הסכימה כונסת הנכסים, עומדים בעינם, כפי שנרשמו. הוצאות הבקשה על הצד הנמוך (משהוגשה תגובה שלא נתבקשה) בסך 4,000 ₪. בכך תם הטיפול בבקשה.