רע"א 7433/20 פלוני נ. קצין תגמולים

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים א' ואגו, ג' גדעון ו- י' דנינו ) בע"ו 3630-11-19 מיום 16.8.2020, בגדרו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינה של ועדת הערעורים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 (להלן: החוק ), בעמ"ח 27656-01-11 מיום 9.9.2019, בו נדחה ערעור המבקשים על החלטת המשיב, קצין התגמולים, שלא להכיר בקיום קשר סיבתי בין התאבדות בתם (להלן: המנוחה ) לבין שירותה במשטרת ישראל.

2.

בפסק דינה קבעה ועדת הערעורים כי המשיב עמד בנטל להפרכת החזקה הקבועה בסעיף 2ב לחוק וכי בדין דחה את בקשת המבקשים. ראשית , נקבע כי לא התקיים קשר סיבתי עובדתי בין התאבדות המנוחה לבין תסכולה מעיכוב קידומה והתנייתו בהגדלת היעדים שהוצבו לה כמגייסת מתנדבים. זאת, בשים לב לכך שלא הוצגו כל אינדיקציות לכך שמצבה המקצועי של המנוחה גרם לה למצוקה נפשית שהייתה עשויה להביאה ליטול את חייה, ובפרט מאחר שהגדלת היעדים לא היוותה דרישה חריגה או כזו שהמנוחה לא סברה כי תוכל לעמוד בה, ומכאן שלא הוכח כי דרישה זו היוותה גורם דחק להתאבדותה. שנית , נקבע כי לא הוכח, ברמה העובדתית, כי התקיימו יחסי כפיפות פיקודית בין המנוחה לבין שוטרת בכירה ממנה, שעמה עבדה ואף ניהלה קשרי חברות קרובים, כך שהתדרדרות מערכת היחסים בין השתיים לא יכולה לבסס קשר סיבתי משפטי בין התאבדות המנוחה לבין שירותה. שלישית , נקבע כי המשיב הוכיח שהתאבדות המנוחה נבעה ממצבה הרפואי וממערכת היחסים המעורערת בינה לבין משפחתה.

3.

כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקשים על פסק דינה של הוועדה, בקבעו כי קבלת טענות המבקשים מחייבת התערבות בקביעותיה העובדתיות של הוועדה, דבר שאינו אפשרי בשל תחימת זכות הערעור בחוק על הכרעת הוועדה לערעור על שאלות משפטיות בלבד.

4.

לאחר עיון

בבקשה

ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי

כי

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא

מעורר

כל שאלה משפטית

עקרונית

החורגת

מעניינם

של

הצדדים, וכי מתן רשות

ערעור

אינו

דרוש

כדי

למנוע עיוות

דין .

5.

הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא . בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.