פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7466/09
(ע"א 8057/09)
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקש:
עו"ד חג' יחיא אחמד
נ ג ד
המשיבים:
1. עיריית טייבה - בהקפאת הליכים
2. עו"ד אבנר כהן - נאמן בהקפאת הליכים
3. עו"ד שלום זינגר ועוזי צוובנר הנאמנים
4. כונס הנכסים הרשמי
5. מדינת ישראל משרד הפנים
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו בבש"א 21883/08 מיום 14.7.09 שניתנה ע"י כב'
סגנית הנשיאה ורדה אלשיך
בשם המבקש:
עו"ד חכים זמירו
בשם המשיב 4:
עו"ד אופיר פורת
החלטה
1.
בבקשת רשות הערעור מופנית נגד החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד סגנית הנשיאה ו' אלשיך) מיום 14.7.09. בנוסף לכך הגיש המבקש ערעור על ההחלטה הנזכרת (ע"א 8057/09). זאת בשל כך שלא היה ברור לו האם עומדת לו זכות ערעור או שעליו להשיג על ההחלטה בגדר בקשת רשות ערעור. המבקש עתר לאיחוד הדיון בשני התיקים.
2.
המבקש, שהינו עורך דין, הגיש תביעת חוב במסגרת הסדר נושים קודם שנעשה לגבי עיריית טייבה לפני כעשר שנים. כיום מצויה העירייה שוב בהקפאת הליכים. בגדרי ההסדר הקודם נקבע כי המבקש זכאי לקבל סכום מסוים. המבקש פנה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בשנת 2008 בבקשה שישוחררו לידיו הכספים המגיעים לו. ביום 13.11.08 החליט בית המשפט (כבוד סגנית הנשיא ו' אלשיך) כי על המבקש לחתום על ויתור על תביעות עת שיקבל את הכספים. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור (רע"א 10576/08) לבית משפט זה (להלן - הבקשה הקודמת). הבקשה הקודמת נדחתה על ידי ביום 26.7.09. בהחלטה נאמר, בין היתר, כי "כבר לפני זמן רב הגיעה העת לסיים את ההליכים לגבי ההסדר הקודם". עוד נאמר בהחלטה כי "יתכבד המבקש ויחתום על המסמך עליו נדרש לחתום ויקבל את הקרן בצירוף הפירות".
3.
במקביל להגשתה של הבקשה הקודמת לבית משפט זה הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה שהוכתרה "בקשה למתן הוראות והבהרות". בבקשה עתר המבקש כי הסכום המגיע יועבר לידיו בהתאם להחלטה מיום 13.11.08 וכי ייקבע מנגנון לבדיקת הפירות וההפרשים לגבי הסכום המגיע. כמו כן נתבקש בית המשפט להבהיר מה המשמעות של המלים "יתכבד המבקש ויחתום על שטרי הפטור ". בית המשפט המחוזי קבע בהחלטה מיום 14.7.09 כי דומה שהמבקש מנסה לבצע "מקצה שיפורים" ולהתווכח עם ההחלטה מיום 13.11.08. בית המשפט הוסיף וכתב כי הוא "מורה על העברת הכספים כולל פירות הכספים הנובעים מהחזקתם באופן מיידי למבקש, ולא יאוחר מ-24 שעות מקבלתה" (של ההחלטה).
4.
דינה של הבקשה לרשות ערעור להידחות ודינו של הערעור להימחק. משנדחתה הבקשה הקודמת ביום 26.7.09, הגיע העניין לסיומו. המבקש צריך היה לחתום על כתב הויתור ואז, כך אני מניח, היה הוא מקבל את הכספים, כולל הפירות. אפשר שהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 13.11.08 הייתה בגדר "פסק דין". אם כך הוא, הרי היה המבקש צריך להשיג עליה על דרך ערעור ולא באמצעות בקשת רשות ערעור. מכל מקום, ברור שאין המבקש יכול ליצור יש מאין זכות ערעור כאשר הוא מגיש בקשה נוספת לערכאה הדיונית. גם אם המבקש אינו מסכים עם הדרישה כי יחתום על כתב ויתור, הרי ההכרעה בעניין זה הינה סופית. לא ניתן לעקוף את הסופיות על דרך בקשה להבהרה. ההחלטה מיום 14.7.09 לא שינתה מן ההחלטה הקודמת ולא גרמה לשינוי לרעה במצבו של המבקש ככל שמדובר בחובה לחתום על כתב הויתור. במלים אחרות, ההחלטה מיום 14.7.09 לא היוותה "פסק דין" ולא החלטה שקיימת לגביה זכות ערעור. על כן, דרך ההשגה על אותה החלטה אינה ערעור אלא בקשת רשות ערעור. לגופה של בקשת רשות הערעור, הרי אין בה כל חידוש אלא ניסיון להתווכח עם קביעות קודמות הן של הערכאה הדיונית וכן של בית משפט זה.
5.
יצוין, כי לפני כשבועיים הגיש המבקש לבית משפט זה בקשה לגילוי מסמכים. בבקשה הוא עותר לגילויים של דפי חשבון הבנק שם מוחזק הסכום המגיע לו. ברור, שבקשה זו הינה חסרת שחר. אין כל מקום שערכאת הערעור תדון בבקשה לגילוי מסמכים, בוודאי לא כאשר בקשת רשות הערעור, אשר בגדרה נתבקש הגילוי, אינה מצביעה על טעות כלשהי בהחלטתה של הערכאה הדיונית. אוסיף, כי ספק אם בקשה מעין זו שהוגשה לגילוי מסמכים יכולה להיות מובאת בשלב הנוכחי בפני הערכאה הדיונית.
6.
הבקשה לרשות ערעור נדחית ואילו הערעור – ע"א 8057/09 – יימחק. המבקש יישא בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח לזכות הכונס הרשמי (שהגיש תגובה לבקשה לאיחוד הדיון) ובסכום של 5,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.
ניתנה היום, י"ח בטבת תש"ע (4.1.2010).
ש ו פ ט