רע"א 7467/18 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ. אהרון ליפשיץ

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת ש' דותן ) בע"א 49616-12-17 מיום 13.9.2018, בו נדחה ערעור המבקשת על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב (השופט י' דלוגין ) מיום 9.11.2017 בת"א 1676-05-14. יחד עם הבקשה לרשות ערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

2.

ההליך שלפנינו הוא חוליה אחת בשרשרת הליכים רבים שמתנהלים בין הצדדים מזה כמה שנים. ראשיתם בשנת 2011 אז הגיש המשיב תביעה נגד המבקשת לבית משפט השלום ובה ביקש צו עשה שיורה לה לקיים הסכם שנכרת בין הצדדים שעניינו פריסת חובות הפיגורים בהלוואת משכנתא שנידונה בתיק הוצאה לפועל. בהחלטה מיום 27.11.2012 דחה בית משפט השלום את התביעה על הסף אשר התייתרה לאחר מכן עקב מימוש הדירה מושא המשכנתא על ידי המבקשת.

3.

על פסק הדין הגיש המשיב ערעור לבית המשפט המחוזי. בפסק דין מיום 11.11.2013 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור בקבעו שבמסגרת המימוש הושלם מכר הדירה על ידי המבקשת והחוב נפרע. צוין כי מאחר שבית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש המשיב על אישור מכר הדירה, מדובר במעשה עשוי ועל כן הדיון בתביעה לצו עשה הפך לתיאורטי שהרי לא ניתן להורות על פריסת תשלומי הלוואה שכבר שולמה. בשולי פסק דינו ציין בית המשפט המחוזי שאין באמור בכדי למנוע מן המשיב להגיש תביעה כספית נגד המבקשת וכי פסק דינו של בית משפט קמא, אשר לא דן בדברים לגופם, לא יהווה מחסום בעדו.

4.

לאחר מתן פסק דין זה הגיש המשיב תביעה למתן פסק דין הצהרתי בדבר ההסכם האמור שנכרת לטענתו בינו לבין המבקשת. המבקשת מצידה הגישה בקשה למחיקת התביעה על הסף לנוכח ההלכה שאין בית המשפט נדרש לתביעה לסעד הצהרתי מקום שניתן להגיש תביעה כספית. בהחלטה מיום 31.8.2014 קיבל בית משפט השלום את בקשת הבנק בקבעו שבית המשפט אינו דן בשאלות תיאורטיות מקום שניתן להגיש תביעה כספית. בית המשפט ציין כי המשיב רשאי להגיש תביעה כספית המסכמת את הנזק שנגרם לו לטענתו עקב הפרת ההסכם. על החלטה זו הוגש ערעור שנדחה ביום 2.5.2016.

5.

בכך לא באו המאבקים המשפטיים בן הצדדים אל סיומם. המשיב הגיש כתב תביעה מתוקן שנסמך על עילות חדשות וכלל שורה של סעדים חדשים וכן בקשה לפיצול סעדים. בהחלטה מיום 9.11.2017 קיבל בית משפט השלום את בקשת המבקשת למחוק את החלקים בכתב התביעה שחורגים מהסעד של הפרשי ריבית בגין הפרת ההסכם. צוין כי הותר למשיב לתקן תביעתו כך שהסעד ההצהרתי יוחלף בסעד כספי וכי בפועל כתב התביעה כלל סעדים שכלל אינם בסמכותו של בית המשפט. כמו כן נדחתה טענת המשיב לפיצול סעדים.

6.

על החלטה זו הגיש המשיב ערעור לבית המשפט המחוזי. המבקשת מצידה הגישה ערעור שכנגד שעיקרו טענה כי שגה בית משפט השלום בסברתו כי התרת הגשתה של תביעה כספית שוללת טענות סף נגד התביעה הכספית ובראשן התיישנות ומעשה בית דין.

בית המשפט המחוזי דחה את שני הערעורים. לעניין הבקשה לרשות ערעור שלפניי די לציין כי הערעור שכנגד שהגישה המבקשת נדחה לאור הבהרת בא כוחה כי העילה הנובעת מהטענה הנוגעת להסכם שנטען שנכרת לא התיישנה.

7.

על פסק דין זה הוגשה הבקשה לרשות ערעור שלפניי בה מלינה המבקשת על כך שבתי משפט קמא לא דנו בטענות סף שהעלתה שעניינם מניעות המשיב מהעלאת הטענה בדבר ההסכם עקב החלטות חלוטות של רשם ההוצאה לפועל וכן קיומו של מעשה בית דין עקב תובענה ייצוגית שהגיש המשיב ונדחתה. כן נטען כי המשיב עשה שימוש טורדני ונקמני בהליך השיפוטי כנגד המבקשת.

8.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, לא מצאתי כי יש מקום להתערבות נוספת בתיק, בגלגול שלישי. אין המדובר בשאלה משפטית שחורגת מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)), ואף המבקשת אינה טוענת לכך.

כמו כן, לא מצאתי כי נגרם למבקשת עיוות דין. בקשת המבקשת לסילוק על הסף התקבלה ברובה על ידי בית משפט השלום למעט ביחס לעילת התביעה שנוגעת לגביית ריבית הפיגורים הנטענת. גם ביחס לעילה זו, טענותיה של המבקשת נבחנו על ידי בית משפט השלום ולגביהן ניתנה החלטתו המנומקת שלא הצדיקה התערבות של בית המשפט המחוזי וודאי שאינה מצדיקה התערבותו של בית משפט זה בגלגול שלישי. טענת המבקשת להעדר התייחסות ערכאת הערעור לכל טענותיה אינה מצדיקה כשלעצמה מתן רשות ערעור (ראו: רע " א

4931/98

גילירדי

נ' ורטהיים , פסקה 5 (8.12.1998).

9.

סוף דבר: הבקשה נדחית וממילא מתייתרת גם הבקשה לעיכוב ביצוע. מאחר שלא התבקשה תשובת המשיב לא אעשה צו להוצאות.