רע"א 7467/20 קבוצת עמוס לוזון ואנרגיה בע"מ נ. אפי כץ

1.

המבקשת והמשיב התקשרו בהסכם לקידום פרויקט התחדשות עירונית שבגדרו תוכננה הקמת כ-200 יחידות דיור ביהוד (להלן: ההסכם ) . בתמצית ייאמר כי לפי ההסכם, המשיב התחייב להשיג הסכמה בכתב של בעלי הזכויות במקרקעין הרלוונטיים לביצוע הפרויקט על ידי החתמתם על הסכמים מפורטים עם המבקשת, והמבקשת מצדה קיבלה על עצמה לבצע את התכנון המפורט של הפרויקט ולהקימו. עוד נקבע בהסכם כי בהתקיים תנאים מקדימים שתוארו בו, המשיב יהיה זכאי לקבל מקדמות בסך כולל של 200,000 דולר (במנגנון שפורט), שישולמו לו במועדים שנקבעו בו, לאחר התקיימות התנאים (להלן: המקדמות ) ; כי המשיב יהיה זכאי לקבל "דמי ייזום", קרי: סכום בשווי של כ-3% ממחיר המכירה של הדירות (להלן: דמי הייזום ) ; וכי המקדמות ישולמו על חשבון דמי הייזום.

2.

המשיב הגיש תביעה ובה עתר לאכוף את ההסכם ולהורות כי המבקשת תמסור לו מידע מלא ומפורט על אודות ביצוע הפרויקט והמכירות בו, וכי היא תשלם לו את סכום המקדמות בתוספת מע"מ. בדיון לפני בית משפט השלום מיום 22.9.2020 ציין בא כוחה של המבקשת כי יש לתקן את הסכום הנתבע משום שאף לשיטת המשיב כבר נמכרו דירות, ובכך השפעה על סמכותו העניינית של בית המשפט (להלן: הדיון מיום 22.9.2020 ) . לטענת המבקשת, בשלב זה העיר בית המשפט כי על המשיב לשקול תיקונו של כתב התביעה לאחר שיקבל נתונים מלאים מהמבקשת בנוגע לדירות שנמכרו והצדדים יצאו להפסקה. לאחר שחודש הדיון, ביקש בא כוחו של המשיב היתר לפיצול סעדים לתביעת כל הסעדים הכספיים שיעמדו לזכותו מכוח ההסכם (וזאת לאחר שבית המשפט, כך המבקשת, העיר כי מסלול זה נכון יותר לטעמו).

לאחר ששמע את תשובת בא כוח המבקשת לבקשה, החליט בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופט נ' שטרנליכט ) להתיר את פיצול הסעדים. בהחלטה צוין כי ההסכם כולל הן תשלום מקדמות, הן תשלום אחוזים מן המכירות למשיב, וכי זכאותו של האחרון לאחוזים מהמכירות היא תהליך "מתפתח ופרוגרסיבי", כך שמעת לעת מבוצעות מכירות נוספות וסכום התביעה גדל בהתאם. בהמשך לכך נקבע כי המתנה עד לתום המכירות עלולה להסב נזק ממשי למשיב, ובגדרו גם אפשרות שתעלה שאלת התיישנות. מטעמים אלה ולשם בירור יעיל ומהיר של עיקר הסכסוך, התיר בית משפט השלום את הפיצול המבוקש וקבע כי המשיב יהיה רשאי להגיש תביעה בגין כל סעד כספי מכוח ההסכם אשר לו הוא זכאי או יהיה זכאי עקב מכירות בפרויקט בעתיד.

3.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' פלאוט ) דחה בקשת רשות לערער שהגישה המבקשת על ההחלטה, בהעדר עילה להתערב בה. בית המשפט ציין כי עיון בפרוטוקול הדיון מיום 22.9.2020 לא נותן תשובה ברורה בשאלה כיצד התפתחה הטענה לפיצול סעדים ומי העלה אותה; וכי גם אם כטענת המבקשת זו אפשרות זו הועלתה על ידי בית משפט השלום לאחר ששמע את טענות הצדדים בדיון – לא נפל בכך פגם. נקבע כי טרם הסתיימה מכירת כל הדירות ובהינתן טענתו של המשיב כי הוא זכאי לדמי ייזום בגין מכירות אלו, לא ניתן בשלב זה לכמת את שווי התביעה המלא בגין סעד זה ואף לא ניתן להעריך את סכום התביעה המשוער, שגדל מעת לעת בהתאם למכירות בפועל. עוד צוין כי מטעם זה אף לא היה מקום לחייב את המשיב לתבוע עתה את דמי הייזום שלהם הוא כבר זכאי לשיטתו.

4.

בבקשה שלפניי שבה המבקשת על טענותיה לפני בית המשפט המחוזי וטוענת כי ההחלטות הקודמות מנוגדות לכלל שלפיו אין להתיר פיצולו של סעד כספי הנובע מאותה עילת תביעה. לשיטת המבקשת, המקדמות ודמי הייזום מגלמות סעד אחד שאת התביעה בגינו לא ניתן לפצל לשיעורין. עוד נטען כי היה על המשיב להגיש את בקשתו בכתב וכי לא היה מקום כי בית המשפט ייזום את פיצול הסעדים. המבקשת מוסיפה וטוענת כי לא הונח טעם לפיצול הסעדים הנוגעים לדמי הייזום שלהם כבר זכאי המשיב; וכי מכל מקום אין קושי בכימות התקבולים העתידיים שיתקבלו ממכירת הדירות שנותרו ובמידת הצורך יהיה על המשיב להצטייד בחוות דעת מומחה לשם הערכה זו.

5.

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הקביעות בהחלטת בית המשפט המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים, ורשות לערער אינה נדרשת כדי למנוע עיוות דין.

משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.