רע"א 7501/09 מדינת ישראל משרד הביטחון נ. סימה בן ברוך

בקשת רשות ערעור של המדינה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ש' ברוש) אשר קיבל את ערעור המשיבים על החלטתו של רשם בית המשפט המחוזי (כב' הרשם א' זמיר) והורה להחזיר אליו את הדיון.

1.

בקשה זו מעלה עניין כאוב ורגיש בו נעשתה טעות בזיהוי שני חללי צה"ל והוחלפו גופותיהם. עקב כך הוגשה על-ידי אימו של אחד החללים, ארז בן ברוך ז"ל, תביעה לפיצויים על-ידי המדינה. הצדדים הגיעו להסדר פשרה במהלכו ניתנו פיצויים לאם. בקשה זו עניינה בתביעות לפיצויים שהגישו אחיו של ארז ז"ל, אשתו ובנותיו, הם המשיבים. במסגרת התביעה טענו המשיבים, בין היתר, להפלייתם מול משפחות אחרות שבנסיבות דומות זכו לפיצויים מטעם המדינה. לשם הוכחת טענת האפליה ביקשו המשיבים ליתן צו גילוי ועיון ספציפי, בין היתר בהסכמי הפשרה שנחתמו במקרים בהם אירעה החלפת גופות או קבורה בטעות ואשר הוגשה בהם תביעה כנגד משרד הביטחון.

2.

רשם בית המשפט המחוזי קבע כי החומר המבוקש עשוי להיות רלוונטי מבחינת המשיבים. עם זאת, קבע כי גילוי הפרטים המבוקשים עלול לפגוע בפרטיות תובעים אחרים שנסיבות הגשת התביעות מטעמם קשות ממילא, ולפיכך הפגיעה לא תהיה מידתית ביחס לאינטרס שיש למשיבים בגילוי. לפיכך נדחתה הבקשה.

3.

ערעור שהגישו המשיבים על החלטת הרשם התקבל. בית המשפט קבע כי אמנם בחשיפת המידע המבוקש יש משום פגיעה בפרטיות של הצדדים השלישיים. אולם, מאחר שהמידע רלוונטי לתביעת המשיבים היה על הרשם לשקול האם ניתן להמציא את המידע תוך מחיקת אותם פרטים שיש בהם כדי לפגוע בפרטיות. לפיכך הורה בית המשפט על החזרת הדיון לרשם שיקבע אילו מסמכים יועברו לעיונו, ולאחר מכן יקבע מהם הפרטים אשר ימחקו מהם כדי למנוע את הפגיעה בפרטיותם של הצדדים השלישיים.

4.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, שהוגשה על-ידי המדינה ועל ידי צדדים שלישיים הטוענים לפגיעה בפרטיותם כתוצאה מהחלטת בית המשפט המחוזי. המבקשים טוענים כי עיון כלשהו בפרטי הסכמי הפשרה פוגעת בפרטיותם של הצדדים השלישיים, וכי תוצאת פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינה מגנה דיה על זכות הצדדים השלישיים לפרטיות בנסיבות דנן. המבקשים מדגישים כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן ללא שמיעת הצדדים השלישיים הנוגעים בדבר. לטענת המדינה, לאחר הדיון התקבלו אצלה מכתבים מבאי כוחם של צדדים שלישיים המתנגדים לחשיפת פרטים כלשהם הקשורים אליהם. המבקשים מרחיבים בדבר הזכות לפרטיות שהינה זכות אדם חוקתית ובדבר תחולתה על המקרה דנן. עוד טוענים המבקשים כי בחלק מהסכמי הפשרה מצויות תניות סודיות שונות. המדינה מוסיפה וטוענת כי הסכמי הפשרה אינם רלוונטיים לתביעות המשיבים שכן יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו, וכי למצער אין הם רלוונטיים באופן מהותי היכול לגבור על הפגיעה בזכותם לפרטיות של הצדדים השלישיים.

5.

המשיבים תומכים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי וטוענים כי אין להתערב בו. המשיבים טוענים כי למבקשים יש סעד חלופי באמצעות פנייה לבית המשפט המחוזי בבקשה להצטרף להליך. המשיבים סבורים כי טענת המדינה מועלית בחוסר תום לב שכן מטיעוניה של המדינה בפני בית המשפט המחוזי עלה כי אין מקרה הדומה בנסיבותיו למקרה דנן. הם מציינים כי לא היה ביכולתם כמובן לפנות לצירוף הצדדים השלישיים, שכן רק בידיעת המדינה נמצאים שמות המשפחות המעורבות בפרשות דומות.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה החלטתי לדון בבקשה כבערעור ולדחות את הערעור ברובו. הליך גילוי המסמכים במקרה דנן נמצא עוד באיבו וטרם ניתנה החלטה סופית בעניין. משכך, איני סבורה כי יש לדון בטענות הצדדים לגופו של עניין בשלב זה ויש להותיר זאת, אם יידרש בית המשפט לכך, לאחר מתן החלטה סופית בעניין. בשלב זה הורה בית המשפט המחוזי על השבת הדיון בבקשה לרשם בית המשפט המחוזי אשר יעיין במסמכים המבוקשים, ויבחן האם ניתן לחסות את פרטיהם באופן שיאזן בין הצורך לשמור על צנעת הפרט של צדדים שלישיים אשר רגישות הנושא מבחינתם ברורה, לבין הצורך לחשוף את המידע הרלוונטי לתביעת המשיבים. אני סבורה כי אין בעיון על-ידי הרשם כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש בפרטיותם של צדדים שלישיים, ולפיכך איני סבורה כי התנגדות המדינה בעניין זה מוצדקת. עם זאת, צודקים המבקשים כי בהליך מעין זה יש לשמוע אף את עמדתם של הצדדים השלישיים שפרטיותם עלולה להיפגע כתוצאה מההחלטה בבקשה. התרשמתי כי מנגד צודקים המשיבים בטענתם כי התנהלותה של המדינה בעניין זה בעייתית, שכן היא זו שיכולה היתה להודיע לצדדים השלישיים כי יש באפשרותם להצטרף ולטעון בעניינם בהליך, שכן המידע בעניין זה מצוי בידיה בלבד.

7.

המסקנה היא כי יש להותיר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו. הדיון יוחזר לרשם בית המשפט המחוזי אשר יקבע מה יהיו המסמכים שיוגשו לעיונו ולאחר מכן יבחן האם וכיצד ניתן למחוק חלק מפרטיהם על מנת לשמור על זכותם של צדדים שלישיים לפרטיות. עם זאת, אני מורה לרשם לצרף את הצדדים השלישיים אשר מסמכיהם ידונו בפניו כצד להליך ולשמוע אף את טיעוניהם בעניין, אם יחפצו בכך. כמו כן יובהר כי הרשם יוכל לקבל כל החלטה בעניין, כולל החלטה המורה שלא לחשוף בסופו של דבר מסמך כלשהו אם יתברר כי אין דרך למנוע את הפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים באופן שייצור איזון ראוי בנסיבות העניין עם האינטרסים של המשיבים.

בכפוף לאמור, הערעור נדחה. בשל התנהלות המדינה תישא היא בהוצאות המשיבים בסך כולל של 4,000 ₪.