רע"א 7511/09מאיר בוזנח נ. שלמה אטיאס

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בע''א

1184/07 (כבוד השופט נ' הנדל, כבוד השופטת ש' דברת, כבוד השופט א' ואגו) מיום 14.7.2009, בו נדחה הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע בבש''א 2323/07 (כבוד השופט י' שפסר) מיום 18.9.2007, אשר קיבל את הבקשה לדחייתה של התביעה על הסף בשל התיישנותה.

1.

המבקש קיבל 10 שיקים משוכים על שם חברה בבעלות המשיבים, אל מול הלוואה כספית שקיבלו המשיבים. משלא נפרעו השיקים, נמסרו למבקש שיקים חליפיים, משוכים על שם המשיב 1, אשר לא נפרעו גם הם. תאריכי פירעון השיקים הם לשנים 1997-1998, כאשר ביום 5.6.98 התחייב המשיב 1 במסמך בכתב, כי עד 10.98 יקבל המבקש לפרעון החוב סך של 2,000 ש''ח מידי שבוע. בפועל לא שולמו הכספים ואף השיקים שהוצגו לפירעון לא כובדו.

2.

המבקש פתח בשנת 2003 תיק הוצל''פ, אשר הדיון בו הועבר לבית משפט השלום בבאר שבע, ואשר עסק בפירעון שיק אחד בלבד מהסדרה. בית המשפט קיבל את תביעתו של המבקש וקבע שהוא רשאי להמשיך בהליכים לגביית השיק (להלן: פסק הדין הראשון ) . בנוסף הגיש המבקש תביעה נוספת לבית משפט השלום בבאר שבע בשנת 2006 הנוגעת לפירעון יתר השקים. בתביעה זאת קיבל בית המשפט את בקשתם של המשיבים לדחיית התביעה על הסף בשל התיישנותה (להלן: פסק הדין השני ) .

3.

בעקבות פסק הדין השני הגיש המבקש ערעור לבית משפט המחוזי. בית המשפט דחה את הערעור של המבקש בקובעו שלא מצא עילה משפטית להתערבותו, ושהתביעה בענייננו התיישנה.

מכאן הבקשה שלפניי.

4.

המבקש טוען כי טעה בית המשפט המחוזי כאשר קבע שכל החוב הקיים מכוח החוזה בין הצדדים התיישן. לטענתו, מכיוון שמדובר על התחייבות נמשכת יש לקבוע כי המבקש יוכל להמשיך בגביית החוב בהפחתת הסכומים שחלה לגביהם טענת התיישנות. כמו כן טוען המבקש שמועד תחילת מירוץ ההתיישנות לפי סעיפים 7-8 לחוק ההתיישנות, התשי''ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות ), במקרה זה הוא מיום ,8.5.2005 מועד מתן פסק הדין הראשון, וזאת על בסיס העובדה כי התרמית שביצעו לטענתו המשיבים כלפיו הוכחה עת שניתן פסק הדין הראשון. המבקש מוסיף וטוען שפתיחת התיק בהוצל''פ וניהול ההליך המשפטי בעטיו, מהווים מעשה שיש בו "ביצוע מקצת מהזכות", דבר אשר מאתחל את תקופת ההתיישנות לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות.

5.

לאחר עיון בבקשה נחה דעתי כי בנסיבות העניין דינה להידחות. כידוע, בקשת רשות ערעור ב''גלגול שלישי'' לא תינתן אלא במקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (רע''א 9168/08

מריו לזניק נ' ענבר ליס בע''מ

(לא פורסם, 3.2.09)). המבקש לא הצביע על סוגיה אשר מצדיקה דיון שכזה.

6.

בית משפט השלום בחן באופן מפורט ויסודי את טענת ההתיישנות על פי המתווה הקיים בפקודת השטרות, התשי''ז-1957, החל על ענייננו, וקבע על פיו שחלה התיישנות על תביעת המבקש. טענותיו של המבקש במסגרת בקשה זו בדבר חלותן של הוראותיו הכלליות של חוק ההתיישנות על מקרה זה לא נידונו בפסקי הדין של הערכאות דלמטה,

7.

ונראה מהמסמכים שצורפו כי הן אף לא נטענו בפניהן והן מועלות כאן לראשונה, ומכל מקום לא הוכח אחרת. אף לגופו של עניין, קשה להתעלם מהעובדה שהמבקש נקט בהליך משפטי ואף זכה בתביעתו לגבי אחד מן השיקים בסדרה, אך נמנע מלנקוט בהליך משפטי באשר ליתר השיקים מאותה הסדרה בתוך מועד ההתיישנות כפי שנקבע בערכאות דלמטה. משכך נראה כי אין למבקש להלין אלא על עצמו.

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.