רע"א 7513/16 רע"א 7513/16

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ד' מינץ ) מיום 2.9.2016 בפר"ק 42903-06-16.

1.

בתמצית שבתמצית ייאמר, כי עניינה של הבקשה במכסת ביצים אשר נמכרה על ידי המשיבים 4-3 (להלן: בני הזוג וקנין ) למבקשת. מכסה זו, יחד עם משק 53 במושב נחם, נמכרו לבני הזוג וקנין על ידי אסתר גיאט ואהובה טביב (להלן: המוכרות ).

2.

בהחלטה מיום 27.6.2016 הורה בית המשפט המחוזי על הקפאת הליכים כנגד שתי חברות שבני הזוג וקנין הינם בעלי השליטה בהן. עוד הורה על צו הקפאה כנגד בני הזוג וקנין עצמם, תוך שמינה את המשיב 5 (להלן:

הנאמן ) כנאמן למימוש נכסיהם הפרטיים. עוד הורה בית המשפט, בהסכמת הצדדים, על ביטול עסקת המכר האמורה ועל "ביצוע השבה על פי הדין".

3.

בהחלטה מיום 28.6.2016 הורה בית המשפט המחוזי למוכרות להעביר את מלוא סכום המכר

לנאמן, תוך שקבע כי "שעתה של מכסת הביצים בוא תבוא". זאת, נוכח הודעת הנאמן כי בכוונת המוכרות להשיב למבקשת חלק מהתמורה ששולמה על ידי בני הזוג וקנין.

4.

ביום 16.8.2016 הגישה המבקשת "בקשה למתן הוראות" בה עתרה לכך שבית המשפט המחוזי יורה לנאמן להעביר לה כספים המהווים השבה ופיצוי בגין ביטול ההסכם בינה לבין בני הזוג וקנין על מכירת מכסת הביצים. לטענתה, הקפאת ההליכים אינה חלה על חובות אישיים של בני הזוג וקנין שאינם קשורים לחובות החברות. עוד טענה, כי בני הזוג וקנין חתמו על המחאת זכויות בלתי חוזרת לטובתה בכל הקשור למכסת הביצים ואף רשמו לטובתה משכון על זכויותיהם במכסת הביצים ועל כן הינה נושה מובטחת.

5.

בהחלטה נשוא הבקשה דנן, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה האמורה תוך שקבע כי פרשנותה המצמצמת של המבקשת למהות והיקף הקפאת ההליכים כנגד בני הזוג וקנין יכולה הייתה להישמע עובר למתן הצו "אך לא כיום ולכן אין לה מקום". עוד נקבע כי "אין רלבנטיות" לטענות בדבר המחאת החוב כאשר אין בטענות אלה כדי להעניק למבקשת עדיפות נשייתית על פני כל נושה אחר של בני הזוג וקנין. לצד זאת, קבע בית המשפט כי יש לדון בסוגיית משכון הזכויות והורה לנאמן להביע את עמדתו בסוגיה זו.

6.

ביני לביני, בהחלטה מיום 27.9.2016 קבע בית המשפט המחוזי כי "נוכח הודעת הנאמן שהקפאת ההליכים כשלה, ספק אם יש לקופת הכינוס זכאות כלשהי לכספים המגיעים לבעלי השליטה אשר נרתמו להליך רק כחלק מניסיונם לשקם את החברה וליטול חלק במאמצי השיקום" ועל כן אין בדעתו לתת בשלב זה הוראה כלשהי. בהחלטה נוספת, מיום 20.10.2016, נקבע כי " שעה שנסתם הגולל על פני הבראת החברות, גורל הנכסים של בעלי השליטה אינו עוד עניין של בית משפט זה ולכן על המבקשת לפעול באכסניה אחרת, אם רצונה בכך ", ובהחלטה מיום 26.10.2016 נתן בית המשפט (בפש"ר 28071-09-16 ופש"ר 25314-09-16) צו כינוס לנכסי בני הזוג וקנין.

7.

בהודעת העדכון שהוגשה מטעם המבקשת ביום 5.12.2016 עתרה, כ"סעד חלופי", לביטול ההחלטה נשוא הבקשה, ולהורות כי היא תהא רשאית להגיש בקשה חדשה לתיק פשיטת הרגל של בני הזוג וקנין "הן לגבי עדיפות נשייתית על פני כל נושה אחר בגין המחאת הזכות של מכסת הביצים למבקשת והן בגין משכון הזכויות של מכסת הביצים שמשכנו וקנין לטובת המבקשת".

8.

על פניו, בית המשפט המחוזי כבר הורה זה מכבר על ביטול ההחלטה נשוא הבקשה – כעולה מן ההחלטות שלעיל, המאוחרות להחלטה נשוא הבקשה דנן – כך שלמעשה הבקשה דנן התייתרה. עם זאת, בשים לב לעמדת המשיבים כי הם אינם מתנגדים לסעדים להם עתרה המבקשת (כעולה מתגובת הנאמן מיום 27.12.2016, אשר אף חתם בשמם של המשיבים 4-1, מתגובת המשיב 6 מיום 27.12.2016 ומתגובת המשיב 7 מיום 31.1.2017), ועל מנת לחסוך התדיינות נוספת, אני מקבל את בקשת רשות הערעור, דן בבקשה כבערעור, מקבל את הערעור ומורה על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי מיום 2.9.2016. בהתאם, המבקשת תהא רשאית להגיש בקשה חדשה לתיק פשיטת הרגל של בני הזוג וקנין לגבי עדיפותה הנשייתית הנטענת בגין המחאת הזכות של מכסת הביצים ולגבי המשכון הנטען של הזכויות במכסת הביצים לטובתה. למותר לציין, כי אין בכך כדי לטעת מסמרות לגופן של הסוגיות האמורות, אשר עתידות להתברר לפני בית המשפט המחוזי.

9.

בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.