רע"א 7551/97 ניסים הרוש נ. רון נעים,עו"ד

בפני שתי בקשות: האחת, בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון, והשניה, בקשת המשיב להארכת המועד להגשת תגובתו לבקשה.

הבקשה להארכת המועד להפקדת הערבון הוגשה ביום 5.3.98 וביום 8.3.98 ניתנה החלטה, לפיה על המשיב להגיש תגובתו תוך שבעה ימים מיום ההמצאה.

ביום 26.10.98, כשבעה חודשים לאחר ההחלטה האמורה הוגשה בקשה מטעם המשיב להארכת המועד להגשת תגובתו. בבקשתו, טוען המשיב כי חלה מאוד ואושפז בבית החולים "איכילוב" עקב דלקת קרום המוח, וכי מאז שהוגשה הבקשה ועד לימים אלו סבל ממחלתו הנ"ל וממחלה קשה נוספת, תוך שהוא מטופל בתרופות קשות אשר גרמו לו להיזקק למנוחה מוחלטת במשך רוב הזמן.

המשיב מיוצג על ידי עורך דין בהליכים אלו. בבקשה לא הוסבר מדוע הגשת התגובה על ידי בא-כח המשיב לא היתה אפשרית במהלך כל התקופה הארוכה שחלפה מאז מתן ההחלטה. לפיכך, החלטתי שלא להאריך המועד להגשת התגובה.

לעניין הבקשה להארכת מועד להפקדת הערבון. ביום 17.2.98 החליטה כב' הרשמת, השופטת אורית אפעל-גבאי כי:

"המועד להפקדת הערבון ברע"א 7551/97 יידחה לחלוף שבעה ימים מעת שתושב למבקש הערבות הבנקאית שהופקדה ברע"א 7858/95".

המבקש בקש להמציא הערבות הבנקאית בתיק דנן לבית המשפט ביום 4.3.98, אולם התברר שמועד ההפקדה חלף במספר ימים לפיכך, ביום 5.3.98 הוגשה הבקשה שבפני.

בבקשה בתצהיר שצורף לה נטען, כי המבקש פעל בהתאם להחלטת בית-המשפט מיום 17.2.98, אולם למרות מאמציו, עד שהבנק ביצע ההחלפה, היינו ביטול הערבות הישנה והמצאה של החדשה, עבר זמן, ושבעת הימים שקצב בית-המשפט בהחלטה לא הספיקו.

המבקש מציין, כי יש לו קשיים בהוצאת ערבות בנקאית והערבות הושגה באמצעות אחיו, אשר בכדי לבצע את ההחלפה חייב היה להגיע לבנק.

מהפרטים הכלולים בבקשה עולה, כי המבקש אכן פעל בשקידה ראוי על-מנת להמציא הערבון במועד, וכי קיים טעם סביר לאיחור של מספר ימים, בהפקדת הערבות. לפיכך אני מחליטה להאריך את המועד כמבוקש. הערבות הבנקאית שהוגשה, תקובל.